







































































©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
מומלץ לצפיה ע"ג מסך גדול
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
|---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
שעתם היפה
חלק א ~ דגני התרבות
וסוף קיץ כעת
והחום מלהט
ואין רוח, אין גשם, לא צל ממלט
אך יש רוח קלה בעלווה הרפה
ויש טל שעוטף כל שיבולת זקופה
.ושמש של בוקר את הגן מטריפה
כן. זו היא
.חלף הנץ ושמש עולה על גן - וכאש בקוצים נצבע כל דגן
.וריח זהב מסתלסל לענן - ומפליג אל חופו באישון הקטן
.עת שיבולת מלחין שירת עשבי גן - לאיש כך לפתע עומד לו הזמן
.ועין שומעת ללב מאומן - שמקשיב אל העין ומתרגם כל סימן
ויוצא לו הילד אל גנו הקטן - ופוסע שותק בין חבריו מן הגן
.וצחוק ושמחה ממלאים כל גוון - בציור פרפרים בשדה הדגן




ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה
אין הם מתהדרים בפרחים ססגוניים, וגם העלים, נו נו, דשא גבוה. אך טמון בהם כל שנבקש בגננו- תנועה של רוח, זוהר של אש וזרימה של מים. ואתהה ביכולתם להתקשר בהרמוניה עם כל צמח וחומר שלידם, וגם מדוע, שבכל מקום שנמקם אותם בגן, ייראו במקומם הטבעי, כאילו היו כאן מאז ומתמיד? ואולי זו באמת הסיבה- שלפני שהיו כאן בית וגן, שיחקו בחולות שיבולת-השועל וזנב-הארנבת, ועבדקן וזעזועית, ונשרן וברומית, וחיטים ושעורים, עד קצה האופק מזהיבים. ונקודה נוספת היא השייכות- התחושה שיוצרים הדגניים, אף אלו מחו"ל, היא מאד א"י, משהו משלנו, כמו חיבור עמוק לבית המוכר




-ואמנם, זהו צבע פניה של ארצנו
.שבעת שתיבש מסכתה הירוקה, יאירו פניה אלינו
-ואור יקרות יעטוף כל דגן- בטבע וגם בגנינו
.הביטו בזוהר עולה באויר ונישא ברכות אל עינינו
שעותיהם היפות של הדגניים בארץ, פזורות על פני כל השנה- דגני התרבות הרב-שנתיים, מופיעים בקיץ ומגיעים לשיאם בסתיו. ואז, בעת שהם נמים את שנת החורף שלהם, פורצים ועולים דגניה הנפלאים של ארצנו ומזדרזים להבשיל שיבוליהם באביב, לפני שיעלמו ויזהיבו עם בוא הקיץ החם. על-כן, אחלק את הדגניים לשתי שעות- שעתם של דגני התרבות כעת וב"ה באביב, תגיע גם שעתם היפה של דגני הבר
תרבות הבר
במאות קודמות באירופה, כשהטבע טרם נדחק ממקומו, היה לאדם חשוב להוכיח מיהו השליט. יערות נעלמו ושדות נחרשו ובמקומם הופיעו אחוזות ענק מוקפות בגנים. מגמה זו התאפיינה בעיקר ע"י גיזום צורני מוקפד, שהוכיח שידו של האדם על העליונה. ובתקופתנו, עם ההבנה שהקידמה אליה שאפנו, מביאה עמה גם רעות רבות, מבקשים רבים לצאת מן המסך וסליחה על הביטוי- להתחבר לטבע. וכך בעולמנו הבוטני, אנו רואים יותר ויותר גנים בסגנון טבעי, המנסה להתחקות אחר הטבע. לעצב גן מבלי שיורגש שעיצבו אותו. האמנם




מערבות המיד-ווסט ממעוף עפיפון
ומזרחה של אירופה בינות שדות השיפון
-ועד ארץ הצבי מדרום לצפון
.פעימת לב נחסרת מיפי עילפון
אין ראוי מן הדגניים לעמוד בגאון
,ולהיות אי של שקט בימי שגעון
,להקל על אוזנינו מקול השאון
.להחיות לב גנים בזה הסגנון
ניתן לגלול את התמונות
פנס הקסם
למיקום הדגניים בגינה, יש חשיבות עליונה וצריך שיעשה מתוך מחשבה והבנה, כך שיבואו לידי ביטוי בצורה מיטבית. הסיבה העיקרית לכך היא האור- בשונה מצמחים אחרים, לדגניים יש תכונה ייחודית של קליטה והפצה של אור לכל עין ולכל לב. כדי לאפשר לשיבולים לקלוט את האור ולהפיצו סביב, הם זקוקים לגעת באור, כלומר, לגדול במקום פתוח ומאוורר מהפרעות רקע כמו ריבוי שיחים מצלים, קירות ועצים. תכנון השתילה יתבצע ע"י מתיחת קוים דמיוניים בין הצופה בגן לבין מקור האור, כאשר הצמח עומד בתווך. הגינה נשקפת בד"כ, מפינת הישיבה, מחלונות הבית, מהכניסה ומשבילי הגינה. על-כן, המיקום ייקבע בין מקומות אלו לבין מזרחה ומערבה של הגינה- מיקומי הזריחה והשקיעה. בלילה, מומלץ לכוון את תאורת הגינה, שתאיר את הדגניים מלמטה כלפי מעלה. בשונה מצמחים בעלי עלווה צפופה ומלאה, שפעמים רבות חוסמים את האור, אווריריותם של הדגניים מאפשרת ניצול מקסימלי של כל קרן אור קטנה. דוגמאות נוספות בדף אור בגן שבאתר
הרקע לצמחי הדגן (בעיקר הגבוהים), צריך להיות נקי- קיר חלק, צמחיה אחידת מראה או שטח פתוח, כדי שהשיבולים המזהיבים בשמש יזהרו עוד יותר. שתילה בתוך סבך צמחיה היא אפשרית, אולם יש לשים לב שנוצרת ניגודיות מספקת בין עלוות הדגניים לבין שאר הצמחים- בין במרקם ובין בצבע. גם שתילת מספר מיני דגניים דומים בקבוצה היא לעיתים בעייתית, שכן הם גונבים אחד מן השני את ההצגה. האיזון בין כל פרטים אלו צריך להלקח בחשבון













