גודל הגן: 800 מ"ר

תחילת עבודה: תשע"ט  2019

גן לנוף-אילון

1/11

1/4

.סיפורו של הגן הזה מתחיל לשמחתי ללא מילים

.ואמנם כך התבטאה תחושתי, כאשר לראשונה פגשתי את פיסת האדמה הזו

רגעים ספורים לאחר-מכן, התמונה התחילה להתבהר. אין זו גינה ככל האחרות. למעשה אין זו גינה כלל וכלל. זו תמונה בשיפולי עמק אילון שנכבשה תחת דחפורים, וכעת, מצפה לישועה

במרכז התמונה, ממש מולי, הזדקר לו הקיר החצוב. שבעה מטרים גובהו, ומעליו, ארץ-ישראל. כל ששאלתי אז, הוא הכיצד אתן לה להכנס הביתה? לזרום בין סלעים ולהשפך אל חלונות הבית

לשמחתי, התכנית מצאה לה מקום גם בליבם של בני והדסה, בעלי הגן הזה. כדי להעצים את השמחה עוד יותר, אף הוסיפו ואמרו כי אינם מעוניינים במדשאה כבכל גינה סינתטית. וגם רק בקשה קטנה אחת אם-אפשר, הוסיפה הדסה- פינת סוקולנטים קטנה וחביבה (שהרי בעבור זאת הם פנו אלי לכתחילה...) ואף לזאת נמצא מקום. נו נו, גן טיול אם-כן יש לספר פה. גן לנוף אילון

כעת משהתברר כי ריחות ארצנו הם אלו שיחזרו וינשבו במקום, החל תהליך שנמשך שנה שלמה ונפלאה. תחילתו בבניית לוח הציור- צורת השטח מבחינה טופוגרפית ומבנה האדמה. בהמשך הותאמה תבנית צבע שנתית בעלת מספר מופעים עונתיים, כאשר תוך כדי החל איסוף צמחי הבר. בסופו של יום ניגשנו אל מלאכת צביעת האדמה בצמחים

הבחירה לבנות גן המבוסס על צמחי בר בלבד, אינה כה פשוטה. אמנם הם מצויים בכל פינה, אך במשתלות קולם נאלם לעומת השפע התרבותי שממעבר לים. ושאלה חשובה נוספת, שנשאלה רבות בעבר- מה יהיה בקיץ? כיצד יראה הגן בקיץ היבש, בו נעלמים כל אותם צבעים חד-שנתיים עזים? אמנם אדע בתוכי באמת, כי יש פתרונים לכך. וחובת ההוכחה מוטלת עלי בשמחה. ועל-כך בהמשך

צבעי הגן

להזיז הרים  -  טופוגרפיה ואדמה

שכבת טרה-רוסה ומעליה שכבת חוואר

שכבת טרה-רוסה חומה ומעליה שכבת חוואר

1/3

להגדלת התמונות לחצו עליהן

1/11

עבודות הכנת הניקוז

אדמת חוואר. והרבה. למעשה עמק אילון, מוצף בה. פה ושם בין סלעים, מבצבצת לה מעט אדמת טרה-רוסה ואולי מעט רנדזינה, אולם לא יותר מכך. אין זו בדיוק תערובת האדמה המועדפת על צמחים רבים. למעשה, אפשר להגדיר את זה כסוג של אסון במונחים גנניים, יחסית לגינות המפונקות שסביב. אולם כאן, זה אף יכול להיות לעזר, בשל הבחירה באופי ארץ-ישראלי לגן וצמחי הבר שבו, שחלקם ודאי מעדיפים את האדמה הזו

אותו קיר שניצב לו שם מולי, הכין מספר הפתעות נוספות. בין הסלעים שבמרכזו, שכן לו כיס של טרה-רוסה, שהחל להתפורר עם הגשמים אל תוך הגן. שכבות סלעי הג'מעין שתמכו בחלקו התחתון של הקיר כל השנים, התכסו להן באדמה ואבני סלע שנזלו מלמעלה ואיימו להציף את הגינה. ברבות השנים, התכסתה האדמה במפלס של הבית בשכבה עבה של חוואר. ברגע שגשם מרטיב את החוואר, הוא הופך למשטח חלק ואטום, שאינו נותן למים לחלחל. מי הגשמים עלו בחורף במפלס הבית ואיימו להכנס פנימה. וגם על-כך הייתי צריך לתת את הדעת

נדרשה אם-כן עבודת הנדסת שטח גדולה, שתייצב את הקיר, תמנע סחף של אדמה וגשמים ובסופו של דבר, גם תייצר גן פרטי ונאה לדיירי הבית. עבור כך, פניתי אל חברי היקר, אמן העץ והמתכת, יוסי ענף, שידיו רב להן במלאכת הבנין, ויחדיו נגשנו אל המשימה. כל שידענו הוא, שהקיר צריך לעבור ניתוח כירורגי, אולם היכן יש סלעים טבעיים? והיכן ניתן לחתוך? וכיצד יתחברו להם בסוף מעשה הבריאה מלמעלה עם מעשה ידי-אדם מלמטה? זאת טרם ידענו

דבר אחד כן ידעתי, וזאת שכאשר בניתוח, יחליף מחפרון את הסכין, ובובקט את הפינצטה, גורלם של הצמחים בשטח לא יהיה פשוט. נחמה גדולה מצאתי בכך שאף שניצור פצע באדמה, הרי נרפא אותו בעזרת צמחי בר מקומיים, וביניהם כאלו שהצלנו

אף לנושא אדמת המילוי של הטרסות וכן לקרקע החווארית של הגן היה משקל חשוב בעיצוב. רציתי לשמור על מראה טבעי ע"י שימוש באדמת הטרה-רוסה הכבדה המקומית, מאידך היה חשוב לשמור על ניקוז מעולה ברחבי הגן ובמיוחד בקומת הקרקע בה התנקז חוואר רב.  את הטרסות מלאנו בתערובת של טרה-רוסה עם מעט חמרה וקומפוסט אווריריים שיעזרו לניקוז תקין ואילו מקומת הקרקע הבעייתית, הוצאנו כ-70 ס"מ של חוואר ומלאנו בעיקר באדמת חמרה עם מעט קומפוסט וממעל טרה-רוסה בשביל הצבע כמובן. יוסי דאג גם לייצר תעלת ניקוז עמוקה לאורך קיר הבית ובה צינור גאו-טכני לאיסוף שאריות גשמים לבור הניקוז

עיצוב השטח

פיסת האדמה שמולנו, הציבה בפנינו אתגר הנדסי- השטח אינו רחב מאד וגם המרחק בין נקודת הגובה של הקיר לבין הבית איננו רב. נעזרנו בפתרון ההנדסי הקדום- טרסות. את אלו נתחום בעזרת סלעי הג'מעין שהיו כבר בשטח ובתוספת אחרים. כאן החלה להשתלב מלאכת העיצוב

כשבונים גינה א"י במקום עירוני, הרי לכתחילה צריכים להביא את מראות וצמחי הארץ, אל הגינה, עם גלגלים בד"כ. אולם כאן, הטבע כבר נמצא מסביב וכל שנותר הוא רק להזמין אותו שיכנס לגן. נקודת ההתבוננות החשובה ביותר בגן, נמצאת מאחורי חלונות הבית הרחבים, המהווים למעשה מסגרות לתמונות המתחלפות שבחוץ. באופן טבעי, התנועה בגן זה מתחילה למעלה ברום הקיר הטבעי וכמו נשפכת פנימה אל החלונות שבעמק

בעיצוב השטח, ביקשתי לחבר בין התנועה הזורמת מלמעלה לבין קווי הטרסות. עבור זאת קבעתי בשטח שלמעלה בטבע, שתי נקודות דמיוניות משני צדי הגן. כל נקודה כזו היא כמו מעין נובע של טבע, היוצר סביבו אדוות צבעוניות, הגדלות ומתחברות האחת עם השניה בתוך הגן. הקווים הללו קובעים את מיקום וגובה הטרסות. בתמונות תוכלו לראות את תהליך השרטוט ובנית הדגם

1/2

1/5

תהליך עיצוב הדגם

סלעי הטרסות נועדים הרי כדי לייצב את האדמה מלגלוש במדרון, אף כאן, אך עם היבט נוסף- אמנם הזמנו את הטבע להכנס אלינו לגן, אולם אם יתאפשר לו, תוך זמן קצר יכסה את הגן כולו. והגן, הרי לכתחילה מיועד עבור בני-האדם. כדי לנסות ולהמחיש את המתח שנוצר בין בגן, בין הטבע לבין מעשה האדם, ביקשתי בדווקא, להעמיד את סלעי הג'מעין, ושלא כמקובל, וכך יצרתי למעשה את הקשתות המעוצבות, כאצבעותיהן של שתי ידיים ענקיות, אשר רק קצוותיהן בוקעות מן האדמה ואוחזות את הטבע מלגלוש מעבר אל מקומו ולשטוף את הגינה. כאילו אומרות לו- עד כאן. וכך לאט-לאט ובסבלנות, דאגנו יוסי ואני להעמיד כל סלע על מקומו המדויק לפי מבנה כף היד בגן

תוך כדי עבודת הבניה, נולד לו אלמנט ניקוז נוסף- ערוץ שקוע העשוי מחלוקי נחל, שמתחיל בטרסה העליונה ומתפתל לו ברחבי הגינה בין הטרסות והסלעים עד לכיוון בור הניקוז. כמו בטבע, הערוץ יעמוד ביובשו רוב השנה ורק בימות הגשמים, יתמלא ויעזור בניקוז המים מן הגן

1/4

יש לגלול ימינה

הערוץ היבש

1/11

תהליך בנית הקשתות

1/2

תבניות הצבע

אמנם גן של צמחי בר זה, ולא קל גם כך למצוא היצע מגוון במשתלות. אין זאת כמו בגינות התרבות, שם לכל צבע וגוון עומדים מאות מינים ומחכים שתבחר בם. ומה נעשה בקיץ שחון-הפיגמנט? ובכל זאת- ציור צריך לצייר ואין כאן מקום לפשרות. מספר רב של רעיונות ביקשו להכנס לציור זה. וכולם ראויים ומסקרנים, אולם כיצד יכנסו כולם? וגם צריך לדאוג שלא יפריעו האחד לשני

גינות תרבותיות רבות המבוססות על צמחיה ירוקת-עד, נראות "טוב" כל השנה. כל-כך טוב שזה כמעט משעמם. אך הטבע הוא שונה כמובן- שינויי העונות מרעננים את חיינו בצבעים וציורים חדשים כל מספר חודשים. ומה טוב לו לאדם, שקרוב ומביט בשינויים אלו, ומרענן ומחדש את חייו. ואת המתנה הברוכה הזו, ניתן לבעלי הגן

את אור פני ארצנו המשתנה עם העונות, ביקשתי להדגיש עם צבעים- לכל עונה תבנית צבע משלה. ואלו, מתחברות במעברי העונות, ע"י שימוש בצבעים משתלבים שישתלו לאורך קווי הטרסות הנשפכות אל הבית

תבנית הצבע הראשית של הגן בנויה מסגול, כחול, ורוד ומעט בורדו בקצוות הקנוואס, אשר צובעים כל אחד מהם קשת שלמה של טרסות היורדות מן הטבע אל הבית. בכל קשת שילבתי מגוון מינים רחב, כדי לשמור על הצבע לאורך תקופה ארוכה. השתילה נעשתה בשורות מתעגלות לאורך הטרסות, כדי להדגיש את הקווים. לכל מיקום של עץ, שיח ועשב בגן, יש חשיבות בתבנית הגדולה והם מסודרים כדי לחזק, כל אחד בתורו, את תמונת העונה שלו

לתבנית זו פנים רבות במהלך השנה, אולם אין ספק שהקיץ היא המאתגרת שבהן. מה פורח בקיץ? הביטו סביב וראו. וכעת אספו את כולם לזר אחד. האין הוא נאה? קחו את הזרעים, פזרו אותם ברחבי הגן והרי לכם גן קיצי פורח- צלפים והרדופים, חבצלות וחצבים, געדות מפושקות וחורשפים מצויצים, ארכוביות צמירות וקיפודנים מכחילים, שיחי-אברהם ועוד רבים. בתקופה זו יתווסף לתמונה גוון קיצי נוסף- פרחי הנרות הצהובים של אוסף צמחי הבוצין, השתולים בפינת הגן העליונה ומשם דולקים עד הבית

ובכלל, מה לנו ולצבעים משכרים. יושבי הארץ הננו, ועינינו שזופות זהב שדות וצרובות חולות מדבר בפיסת התכלת. מה לנו ירוק כי אם אפור מכסיף. אשרינו וטוב לנו בזאת

להגדלת התמונות לחצו עליהן

עם התמוססות צבעי הקיץ לכדי כתמי גוון פסטליים רכים תעלה ותבוא תבנית הסתיו החמה- אדום, זהב וצהוב. מכל טוב הארץ אספתי עלי שלכת צבעוניים אל הגן. מיקמתי אותם לפי צבעיהם, במעטפת סביב שולי הגן, כדי שברבות השנים יעטפו את כולו בשמיכת סתיו צבעונית ומחממת. הקשת מתחילה בצד שמאל בצהוב בעזרת רימון מצוי, אלה א"י, אלון הלבנון וכליל החורש, ממשיכה להזהיב עם גפן, דולב מזרחי ועוזרר אדום ומאדימה מימין האלה האטלנטית. הזריחה היא מאחורי קו הרכס הזה עליו ממוקמים רבים מהעצים וכך כל בוקר סתיו-חורפי, תזרח קשת העלים הזו עם השמש הזורחת מאחוריה

לזהב הזה שבא עם השמש תפקיד נסתר בגן. כאילו נסתר מן העין. כאילו תמיד פה בארץ. הדבק שבין תמונה לתמונה. הרובה בין אבני הריצוף של ארץ-ישראל. עוד תמונות רבות יתגלו ב"ה במהלך השנים. ולנו לא נותר אלא לאסוף אותן

איסוף הצמחים

המלאכה המאתגרת ביותר בהפקת הגן הזה, עם זאת המהנה ביותר, היתה איסוף כל הצמחים שהופיעו ברשימות האינסופיות שנאספו עם הזמן. בכל גינה אחרת, עשויה רשימת צמחים למשתלה או שתיים להספיק, אך מה לעשות ולמעלה מתשעים אחוזים מן הצמחים הדרושים עבור הגינה, כלל אינם נמצאים במשתלות? עצים ושיחים עוד אפשר למצוא, אך מה על כל אותם עשבוניים ר"ש ובני-שיח חביבים? ועונתיים וגאופיטים? מתחילים לאסוף

ואמנם, שנה אחרי, טרם הושלמה המשימה, וצמחים רבים עוד נשארו על הנייר בלבד. אך לשמחתי, הופתעתי מן המגוון שבסופו של תהליך מצא לו בית בנוף אילון. כמובן שעם השנים עוד יגיעו מינים חדשים ואילו אולי אחרים לא מתאימים יאלצו לעזוב. כאן המקום להודות לכל אוהבי צמחי ארצנו שעזרו לצמחים להגיע אל הגן- ברק בוכמן ממשתלת העצים בוטני, הילה פרח בר, גלי מלצר ואמנון חכימי. במיוחד אודה לילדיי שאספו זרעים רבים בטבע, הנביטו ושמרו עליהם עד שהגיעו ליעדם בגן

בשביל הריח

1/14

כעת משנשתלו ונזרעו כל התמונות, נותר לנו רק לרקום שביל קטן, שיקח אותנו לטייל ביניהן. לעלות ולטפס בין קומות הגן, להתבונן על כל תמונה מכיוונים שונים, ולבסוף להגיע אל הנקודה העליונה, שם מתחבר הגן עם הנוף לעמק-אילון. עם השמיים. וכדי להגיע לשם, כל שיש לעשות, הוא לעקוב אחרי פיסות השמיים הזרועות בשביל, בדמות האבנים התכולות המנצנצות

כבר מתחילת העבודה, חיכיתי ליום דמיוני אחד בעתיד, בו אכנס לגן וריחות ארצנו יעלו ויציפו אותי. לרבים מן הצמחים שהבאתי לגן במהלך הזמן, יש ריח ניכר, אך הוא בודד. וגם אחד-עשר ריחות שונים ביחד, עדיין לא מפיקים את הקטורת המבוקשת. אך ידעתי שיום יבוא וזה יגיע. נראה שהריחות צריכים להתבשל מעט ביחד

לכל קומה בגן, שתלתי ריח משלה, המלווה את המטייל בגן. בקומת הקרקע- זוטה לבנה גולשת אל השביל ומשתפשפת בנעליים. בקומה השניה מרחרחת את המכנסיים צתרה ורודה. מרוה משולשת מקבלת את פנינו בקומה הבאה, ולאחריה נענה משובלת מרגיעה את היושבים ברחבה העליונה. את כל אלו ערבבו עם ענפים של שומר פשוט, אלת המסטיק, לענה שיחנית, אלון התבור ועוד רבים, וכך נגיע אל הריח המבוקש. והיום הזה הגיע בסוף

כאן המקום להודות לכל הצוות שעמל בבניית הגן, ובמיוחד לידיד נפשי היקר, יוסי ענף, שבזכותו, החלומות שריחפו בגן התגשמו למציאות

לפני ואחרי

יש לגלול ימינה. להגדלה לחצו

לסיום, אבקש להודות מקרב-לב לבני והדסה, בעלי הגן, על הארת הפנים התמידית, על אורך הרוח בבניה, על הדאגה כל העת לרווחת צוות הבונים של הגן, על האפשרות להגשים חלומות (אין הרבה משיגינעס כמותכם), וכמובן ליד הרחבה. יהי רצון שיזכו, הם ובני-משפחתם לעוד שנים רבות וטובות, בהן יברכו בגנם על אילנות טובים ובריות טובות להנות בהם בני-אדם

דפים נוספים בנושא

גלרית עיצוב גנים
 

גנים לפי צבע

פרויקטים נוספים
חצב מצוי Urginea maritima (23).JPG

חלומות בהקיץ

מראות קיץ רעננים בא"י

שעתם היפה ב 1.jpg
צבעי שלכת בגן - שער1.jpg

צבעי שלכת בגן

מופעי שלכת צבעוניים בארץ

שעתם היפה - חלק ב

שילוב דגני א"י בגינה

הגלריה הלבנה

גינת תצוגה לצמחי ארץ-ישראל בגן הבוטני

הצטרפו לניוזלטר - כתבות גינון, רעיונות לעיצוב הגינה ועדכוני פריחה בארץ

תהליך הבניה

1/14

מומלץ לצפיה ע"ג מסך גדול

יהי רצון, שכל יר"ש שתצמח משמורת העין, תהא לעילוי נשמת סבתי היקרה

יהודית בת יצחק

(תרפ"ח-תשע"ח)

.היא אשר לימדה אותי מהי אדמה

תמונות, מילים, עריכה ועיצוב האתר ע"י רועי קן-תור © כל הזכויות שמורות

צילום ועיבוד מחשב ללוגו ובאנר "שמורת העין" ע"י עופר קן-תור