תור הזהב
תור הזהב
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
צורית אדולף
צורית אדולף
©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
מאז שאני זוכר את עצמי, אני מצייר. קופסת הצבעים שלי, תמיד היתה לידי - עפרונות צבעוניים, צבעי מים, אקריל, שמן ופחם התחלפו בה במהלך השנים. בהמשך גיליתי שגם עם מילים אפשר לצייר ציורים יפים ושירים החלו לנבוט. לפני למעלה משלושים שנה, קיבלתי מאבי את מצלמתי הראשונה, אשר מאז צמודה אלי ואיתה אף זכיתי ליצור את התערוכה הראשונה שלי שעסקה בקולאז'ים צילומיים. העיקר שאפשר לצייר.
לפני כעשרים שנה, נחשפתי לעולם חדש של יצירה, אשר שבה את ליבי וסחף אותי למחוזות חדשים של עשיה- עיצוב גנים. לקחתי את כל לימודי האמנות שאספתי בחיי, השלמתי לימודי גינון ובוטניקה, ומאז אני שם. ממשיך לצייר, אך הפעם עם פרחים ועלים.
ברוכים הבאים אל שמורת העין.
 |
|---|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
שכן צמחים, אינם אלא כתמים של צבע- בצורות, מרקמים וגדלים שונים, המתחברים האחד עם השני לכדי ציורים חיים. והגן אם כך- הרי הוא גלריה- בה מתחלפות תערוכות הציורים מדי תקופה. אלא שבשונה מציור על נייר, אותו אנו מציירים, תולים על הקיר ובזאת תמה העבודה, תהליך היצירה בגן, אינו מסתיים למעשה לעולם, הוא רק גדל, מתפתח, משתבח ומפתיע בכל פעם מחדש- כל רגע, כל שבוע, עונה ושנה. זו יצירה חיה המשתנה עם הזמן- הן מעצמה והן ע"י האדם. וכאן טמון הסוד הנפלא והממכר, אשר מי שנשבה בקסמו, שוב לא יוכל להפסיק להיות גנן בנשמתו- אנחנו רק חלק מתהליך היצירה.
כל גינה שאני מעצב ובונה, היא ציור חדש. ולכל ציור אופי משלו- תבנית הצבעים, צורת השטח, האקלים, השפעת האור, סוגי הצמחים, החומרים הדוממים וכל הפרטים הקטנים, ההופכים בסופו של דבר, לציור הגדול.
עיצוב גינה, אינו תהליך המסתיים בבנייתה. תפקידו של הצייר, ובמקרה הזה הגנן, הוא לגרום לציור לקום לתחיה ~ לקחת את הצבעים שהנחנו על הנייר, ולהפוך אותם לכתמים חיים וצומחים של צבע. זהו עיצוב הגינה. התהליך הנפלא של ליווי הצמיחה וההתפתחות, מתוך ידיעת המטרה העיצובית והכרת הצומח לעומק. ואמנם ללא עיצוב תמידי לאורך השנים, לא יגיע הציור ליעודו. וכלל אין זה משנה מהו גודל הקנווס ~ אם זהו גן רחב ידיים, גינת גג קטנה או גינת קרקע ביתית. הציור הוא ציור.
זאת עבודתי- לצייר גנים. ואם תרצו, אוכל לצייר גם את גנכם.
רועי.
אודה לחונן לאדם דעת, על כל הטוב שגמל עמדי ועל שנתן לי את היכולת להתבונן, להרגיש ולנסות ולהבין את יופי הבריאה ולחלוק אותו עמכם. המראות המשתקפים מן האתר, אינם שלי, כי אם של מי שצייר אותם ~ בורא העולם. איני אלא כחנווני, אשר רק מתווך במרכולתו המוצעת על מדפיו- כך ציורים אלו שלפניכם.
"מי כה' א-לקינו... המשפילי לראות בשמים ובארץ"