top of page

בצבע תלדו גנים

צמחים, אינם אלא כתמים של צבע ~ בצורות, מרקמים וגדלים שונים, המתחברים האחד עם השני לכדי ציורים חיים. והגן אם כן, הרי הוא גלריה ~ בה מתחלפות תערוכות הציורים מדי תקופה.

יש לגלול את התמונות ימינה

בשונה מציור על נייר, אותו אנו מציירים ותולים על הקיר- אז תמה היצירה- בגן, תהליך היצירה אינו מסתיים למעשה לעולם- הוא רק גדל, מתפתח, משתבח ומפתיע בכל עת מחדש- כל יום, כל שבוע, כל עונה וכל שנה. זו יצירה חיה המשתנה עם הזמן- הן מעצמה והן ע"י האדם- וכאן טמון הסוד הנפלא והממכר, אשר מי שנשבה בקסמו, שוב לא יוכל להפסיק להיות גנן בנשמתו- אנחנו רק חלק מתהליך היצירה- שותפים עם בורא העולם.

ישנם סוגים רבים של גנים, בעלי אופי שונה זה מזה. אנחנו מוצאים את הגנים הוותיקים מן המאות הקודמות באירופה, שם ניכר הרצון של האדם להוכיח את מרותו על הטבע, ע"י פינוי חלקת יער ובנית גן מעוצב וגזום בקפידה, ומאידך, הגנים המודרניים, בהם יש ניסיון לחקות את הטבע עד כדי שיד האדם כמעט ואינה ניכרת בהם. הדרך השלישית היא דרך הביניים, המשלבת בין שניהם, דוגמת הגנים היפניים למשל, בהם יש גיזום מוקפד לצד מראה טבעי היוצרים ניגודיות מרהיבה. ובכלל, המפתח לשילוב מוצלח בין סגנונות, הוא הבנת המהות של כל אחד וחיבור נקודות הניגוד בהרמוניה.

דומה כי תקופת עיצוב הפיוז'ן הישראלי, או גינון מכל הבא ליד, דוגמת- שפלרות, סטרליציות, דרצנות, פיקוסים, ציקס ועוד צמחי "שגר ושכח", הולכת ונעלמת (לאט-לאט...) ואת מקומה תופסים עיצובים חדשים בעלי אופי חזק ומגוון בוטני נאה. אפשר להיתפס לעיצוב אופי מוגדר, כמו גן בסגנון יפני, טרופי, טבעי וכדומה, אך אין זה הכרח. ניתן לערבב סגנונות ואף להמציא מחדש, אולם העיקר הוא ליצור אופי עם מחשבה וטעם, תוך התחשבות בכל המרכיבים הסובבים את הגן- הנוף המקיף את הגן (טבע או עיר), הבית השוכן בתוכו, האנשים.

החיים בגן, הגינות השכנות והצמחים שבהן. במקרה של שיקום גן ותיק, יש לפעול ברגישות רבה בתהליך ההשתלבות עם הצמחים הקיימים- מי מהם ישארו איתנו ומי יפנה את מקומו לשוכני הגן החדשים. הביקוש לגן עם אופי, מגיע הן מבעלי הגינות והן מהגננים, שעיניהם נפתחו ובעקבות כך גדלה סקרנותם הבוטנית והעיצובית. אשרינו.

אולם מלבד האופי הכללי של הגן, נדמה, כי אחד ההיבטים המטביעים את החותם החזק ביותר על המתבונן בגן, הוא הצבע - עלים, פרחים ודומם. מחשבה רבה אנו משקיעים בבואנו לבנות ולעצב את ביתנו, מדוע אם כן, בגינה, שהיא החדר הגדול בבית, אנחנו מרשים לעצמנו להתערבב ולהכנע לכל גווני היופי המוצעים במשתלה? "אני אוהב שהגינה שלי צבעונית"- צבעוני זה טוב- אך עם טעם. יש הרבה צמחים יפים, כולם בעצם, אך אין מקום לכולם בגינה אחת.

תבנית צבע

בעיצוב צריך להיות קו ברור ונקי, איתו נבנה את יסודות הגינה וכך נבטיח, שהגינה תהיה הרמונית למראה לאורך שנים. הדרך הטובה ביותר ליצירת קו שכזה, היא בנית תבנית צבע פשוטה, המכילה לא יותר משלושה צבעי בסיס, בהם נדבוק ללא פשרות. מעגל הצבעים הבסיסי, המורכב מאדום, צהוב וכחול, הוא מאד פשוט. גם צבעי הביניים- ירוק, כתום וסגול, עדיין משאירים אותנו על הקרקע. האתגר מתחיל, כשמוסיפים טיפות אחדות של פיגמנט ימינה ושמאלה וכן כשמערבבים עם לבן ושחור, עבור הבהרה וכהות (לדוגמא אדום- ורוד / בורדו). מתוך התבוננות במעגל הצבעים נלמד מהם צבעים משלימים ומנוגדים וכך נבין, כי השילובים הנוצרים בין הצבעים על גווניהם, מאפשרים לנו לבנות אינסוף אפשרויות של תבניות צבע עבור גינתנו. נותר לנו אם-כן רק לתהות, לנסות ולחייך.

ישנן תבניות צבע פשוטות להבנה ולהרכבה (וכן למציאת הצמחים המתאימים). הדרך הפשוטה היא ללכת עם הקשת- חיבור שני צבעי יסוד והשילוב שביניהם- תבנית חמה- אדום וצהוב עם כתום, או תבנית קרירה יותר- כחול וצהוב עם ירוק. כמובן שאפשר גם להוסיף לשני היסודות את גוון ביניים אחר- למשל, לאדום וצהוב, להוסיף סגול.

יש לגלול את התמונות ימינה

ברגע שהתבנית הבסיסית נבחרה, מתחיל משחק הגוונים ובו יש לשים לב לבחירה. עם צבעים נייטרליים כמו לבן, אפור-כסוף-תכלת וזהוב-חום אין בד"כ בעיה, במידה הנכונה הם ישתלבו עם כל תבנית. הבעיה מתחילה בבחירת גוונים אשר לא משתלבים יחדיו- לתבנית החמה, יתאימו אדומים חמים דוגמת אדום ורמיליון (אדום הנוטה לצד הצהוב), למשל אקליפה מגוונת 'משויש', אולם אדום קר כמו מג'נטה (הנוטה לצד הכחול), למשל חלבלוב 'דמוי קוטינוס', לא יתאים שם. כך גם בשילוב פשוט לכאורה של אדום עם לבן- באופן טבעי, החיבור הוא ורוד- אך איזה ורוד הוא זה? קר או חם? ורוד פוקסיה או ורוד קורל? זאת תלוי בגוון האדום בו נבחר. כך הוא הדבר עם כל צבע וצבע. כשתגיעו לבחירת הצמחים, במקרה של התלבטות בגוון, פשוט הניחו אותם זה לצד זה ובחנו את השילוב.

ורוד פוקסיה קר

ורוד קורל חם

אדום מג'נטה קר

אדום ורמיליון חם

שילובים בעיתיים בין גוונים

מתוך סקרנות והתבוננות בצבעים והתולדות שלהם, נוצרות תבניות מיוחדות ומאתגרות. אלו תבניות צבע המצויות בשפע מסביבנו- בעיצוב טקסטיל, רהיטים, כלי מטבח, אתרים ברשת ועוד. תבניות המשלבות למשל סגול-חום-זהוב-כסוף, בורדו-כסוף-צהוב-כתום, חום-תכלת-לבן ועוד אינסוף שילובים מרהיבים. הבגדים שלנו יכולים להיות מעוצבים כך, אז למה לא הגינה? כי אין חום בגינה? מה עם ניצנית חלודה, אקליפה 'מור', אריוגונום, תפרחות דגניים מתייבשות, תרמילי זרעי כסמנתיון ורוב גזעי העצים? אין תכלת בגינה? מה עם סביון כחלחל, פליציה, מרוה ביצנית, ערער 'בלו קלאוד', לובליה תכולה, איפיון וחתיכת שמים? וזהב? בשפע- ועל כך הרחבתי בכתבה "תור הזהב" שבאתר.

זהב

תכלת

חום

אמנם אין המוני צמחים שיענו להגדרות אלו כמו לצבע האדום, אך בהחלט יש מספיק וע"י שתילה מושכלת, נוכל לקבל את האפקט המתבקש. רק קצת סקרנות בוטנית בריאה, דף ועט כדי לא לשכוח ואתם בדרך הנכונה. גם גינה ירוקה "פשוטה", יכולה להיות מאתגרת ומעניינת- מרקמי וגווני העלים הירוקים הם רבים ונפלאים. ושאלה אחרונה- האם אפשר לעצב גן בשחור ולבן? אני משאיר אתכם עם המחשבות.

השפעת הטבע על העיצוב

אך תחילה, אבקש להבין, מאין באים השילובים הללו? מניסוי ותהיה / טעיה / תעיה? מהדמיון? כן. גם. אך בעיקר מן הטבע המקיף אותנו. לטבע, השפעה כה עמוקה ונרחבת עלינו, עד כי היא כמעט ואינה מורגשת. היא נמצאת בכל התחומים ובכל הרבדים של עיצוב חיינו. כל מראה וכל תחושה, משפיעים עלינו ונכנסים למאגר הזיכרון האינסופי שלנו. איך זה עובד? אנו יוצאים לטבע- נעצרים מול מראה מסוים- יש החזר אור לעיניים- המוח מנתח ומבין- מדעי הטבע- ומשם ממשיך, אל מדעי הרוח- הלב מרגיש ויוצר תחושה בגוף. אם נרצה לשמר את המראה הזה, נוציא את המצלמה ונצלם. התמונה, במקרה הטוב, תזכה להיות שומר מסך למשך כמה ימים, לפני שתצלול אל התהום בים התיקיות... אך אנו, לא  די לנו בכך- אנו מכורים לתחושות. כיצד אם-כן נאמץ ונשמר את המראה שגרם לנו לשמחה פנימית.

רבדים רבים יש לה להנאה. ישנה הנאה שטחית, חולפת ונשכחת, ולעומתה, תחושה עמוקה של עונג צרוף, אשר ריחו מבשם את זכרוננו לכל החיים. מהו ההבדל בין שתי אלו? נקדים ונפנה ראשית אל המילים הבאות.

"יתרון ידיעת הדברים, על מתכונת חלקיהם, כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעיו, מראיית חורש הקנים הצומח בערבוב. כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתי, בבנין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבדה בלא חמדה, שייגע בו ויעמול, ונלאה ועייף, ואין נחת וכו'. שהרי חלק גדול מהדבר הוא יחסיו עם המתיחסים לו, ומדרגתו במציאות, וזה נעלם ממנו. ונמצאת תשוקתו תורדתו מבלי שבעתה, וחמדתו מכאיבתו, ואין מנוחה.

לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמו שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביפי מלאכותיו יתענג וישתעשע."

מילים יקרות אלו נכתבו לפני כ-250 שנה, ע"י ר' משה חיים לוצאטו ~ הרמח"ל, בהקדמתו לספרו "דרך ה'" (ויש להעמיק שם דבריו הנפלאים). אנסה, לפי מיעוט מדרגתי, להבין את הדברים - נמצאנו למדים, שאדם הרוצה להתענג על "יפי מלאכותיו" של בורא העולם, צריך שיחקור ויבין קודם את המרכיבים של המראה שממולו ואת היחסים שבין מרכיבים אלו. רק כך יוכל לצלול אל עומק המראה, להנות ממנו עד תום, לנצור אותו בזכרונו ולהפיק ממנו תועלת אמיתית.

והנה בחר הרמח"ל, להשתמש בדוגמא אשר כה קרובה אל ליבנו - הגן. אותו הגן, אשר בו אנו עמלים להדר את ערוגותיו וליפות את מסילותיו ואת מטעיו. כדי לבנות גן שכזה- המותיר את המטייל בו מוקסם ומשתאה, עלינו להבין מה גורם לתחושה זו- לרדת לשורש הצמחים ומשם לעלות ולחקור את הצבע, המרקם והגודל של כל צמח. להתבונן בהשפעת האור, עונות השנה והרקע לכל צמח. או אז, כשנכיר את החומרים איתם אנו עובדים, נמשיך ונתהה על יחסיהם האחד עם האחרים- שילובי הצבעים, הניגודיות בין מראיהם השונים וחיבורם לסביבה בה הם גדלים.

אולם בטרם נרוץ אל המשתלה הקרובה למלאות את תשוקתנו, נצא ראשית אל הטבע ונתבונן ונלמד.

כעת, נתקרב צעד אחד פנימה

ונתבונן

לו יכולתי לנסות ולצייר את הדברים, הייתי בוחר בתמונת חורש הקנים, המתגלה לנו בשמורת פולג למשל

וכעת, צעד אחד נוסף -

"ותחזינה עינינו בכמוס, בנסתר ~ ביופי חבוי של זיקנת המוכר."

הביטו וראו כמה עושר ודיוק מצוי בחורש הקנים: צבעים, מרקמים, גדלים ואורות -

אם-כן, מתוך התבוננות בטבע ובמרכיביו, נולד העיצוב של כל הסובב אותנו כאמור: עיצוב טקסטיל, רהיטים, כלי מטבח, אתרים ברשת ועוד. נראה כיצד זה פועל בכמה דוגמאות. ראשית, מקרו - נוף.

יש לגלול את התמונות ימינה. לחצו להגדלה

שדה חורפי הופך למפת שולחן/ וילון/ שמיכה

עין עבדת הופכת לדוגמאות על סוודר

מבט מהגלבוע אל שדות העמק ההופכים לגרביים עם מעוינים

כעת, ננסה לתרגם את הדברים לעיצוב הגינה ~ נצא לטייל אל חוטם הכרמל ונביט אל מישור החוף- הצבעים המרכיבים את המראה מבוססים על חיבור בין כחול לצהוב המוליד ירוק. תכלת שמים (בהבהרה), כחול של ים, ירוקים בגוונים שונים של הצומח וצהוב של חרדל וחרציות. ובגינה- אותה התבנית בשימוש בעלים, פרחים ודוממים צבעוניים.

תבנית הצבע

חוף הכרמל

כחול, צהוב וירוק

מתוך התערוכה- יש מעין

תבנית הצבע הופכת לגינה

יש לגלול את התמונות ימינה

דוגמא נוספת- קליפת הגזע של איקליפטוס אסטרינג'נס הצבועה אפור-תכלכל עם חום-קרם, מלמדת אותנו שילוב נפלא בין צבעים אלו, אותם גם נמצא במדבר או בהתבוננות על סולם הצבעים בים-המלח. ובגינה? כן. גם כאן, בעזרת סקרנות בוטנית, נוכל ליצור שילוב זה, ע"י שימוש בתכלת, זה וחום, כפי שראינו בדוגמאות שלמעלה.

שמי זהב ~  מתוך התערוכה- יש מעין

חוף ים המלח

תבנית הצבע הופכת לגינה

איקליפטוס אסטרינג'נס

חורף ~  מתוך התערוכה- יש מעין

יש לגלול את התמונות ימינה

והנה איקליפטוס נפלא נוסף ממנו נלמד שילוב צבעים~ קורימביה (איקליפטוס) לימוני. מצבעי הכסוף - בורדו שלו נוכל להרכיב גינה שלמה. תוכלו לראות בתמונות למטה את שלושת שכבות הגן: שכבה עליונה- עצים- שזיף פיסרדי, חלבלוב 'דמוי קוטינוס' וזית אירופי. שכבה שניה- שיחים- כאן גדר החי המורכבת מאקליפה משוישת ולבן-עלה תעשה את העבודה. השכבה התחתונה- עשבוניים- שם המגוון הוא רחב ביותר. נסו למצוא צמחים המשלבים את שני הצבעים ביחד בתוכם, דוגמת: דם-המכבים אדום, גזניה אשונה כסופה, רקפת תרבותית ועוד.

שכבה שניה- שיחים

שכבה ראשונה- עצים

קורימביה (איקליפטוס) לימוני

שכבה תחתונה- עשבוניים

גינה בכסוף ובורדו

וכעת נוסיף על תבנית זו צבע נוסף- זהב. ומהיכן נלמד זאת? אולי מניצנית מכבדית המזהיבה את עליה הישנים ויוצרת שילוב נפלא -

יש לגלול את התמונות ימינה

גינה בכסוף בורדו וזהב

ניצנית מכבדית

הן סוף האביב- נטייל בין-ערביים.

נעצור בצל עץ ונגמע מעט מים -

ושמש שוקעת תשלח אז קרניים -

תזהיר שיבולים אל לב ועיניים.

השפעת הטבע על העיצוב אינה רק בצבעים, אלא גם כמובן במרכיבים נוספים כמו אור וחומר. כך למשל שילוב בין שמש נמוכה במערב (או במזרח) לשיבולים, גורם למתבונן לשמחה פנימית, הגורמת לו לעצור במשתלה בדרך הביתה, למלא את המכונית בזני זיפנוצה, מיסקנטוס, מלעניאל ועוד, לשתול אותם בפינה הדרום-מערבית בגינתו, להכין שתי כוסות תה ולנוח.  או אז הוא שם לב, כי הסלע הגדול שעמד מיותם בפינת גינתו, קיבל חיים חדשים- לפתע, השילוב בין המוצקות הכבדה שלו לבין האווריריות של שיבולי הדגניים, יצרה ניגודיות חומרים מושלמת המרוממת את כל המראה לגבהים חדשים. בסה"כ חתיכת סלע.

 

דגניים בגני שמורת העין

לסיכום- לקחנו מראה, פירקנו אותו למרכיבים ראשוניים, התבוננו ביחסים שנוצרים ביניהם וכך יכולנו להעתיק ולשמר אותם לתמיד. כך בעיצוב גינה, בעיצוב בגדים, בבישול ובכל דבר. פרח הפלרגון (בתמונה) הרשים אותי מאד והחלטתי לעצב את כל המסלעה משילוב זה. בהתבוננות בו מצאתי סגול ארגמני חם (חמציץ משולש, קליקרפה אמריקאית, פוקסיה 'דיפ פרפל'), ורוד פוקסיה (בשמת, היפואסטרום, רקפת, פנטס) ולבן (לע-ארי, פלרגון תריסני זוחל). כל פרט בבריאה הוא עולם ומלואו.

סודות מלב הגן

צבעי עלוה ~ כדי לצבוע את הגן בצבעים שבחרנו, בדרך שתחזיק כל השנה, חייבים לבנות שלד צמחי חזק, שבנוי דווקא מצבעי עלווה, שכן פרחים, באים והולכים, אך העלים (למעט נשירים) נמצאים איתנו בכל עת. הביטו בתמונות וראו, שכל קשת הצבעים מצויה גם בעלים. זאת בקצרה- זהו נושא חשוב בפני עצמו ועל-כך ארחיב אי"ה בפעם הבאה.

 

יש לגלול את התמונות ימינה

שילובי עלים בגני שמורת העין

יושב המלחין מול פסנתר העבים, יושב וחושב עם אילו תוים?

ילחין כאן כתום וצהוב עם סגול, יתן לצייר שימשוך במכחול

ויצבע לו זרעי מנגינות ארוכות, שיזרע הגנן בגן הירקות

ויקח הטבח עם בשלות אל מחבת, ויכין סעודת מלכים לשבת.

דיוק - כפי שראינו למעלה, הדרך לשמירה על גן מעוצב והרמוני לאורך שנים, היא ע"י דבקות בתבנית הצבע המקורית אותה בחרנו ללא פשרות ומבלי להתפתות אחר צמח פלוני "משגע" אותו ראינו במשתלה, אך לא מתאים לתבנית שלנו. אמנם אדם צריך לדעת גם להתגמש לפעמים, אך עקרונות הם דבר חשוב. הדקדוק בבחירת הצמחים הנכונים הוא העקרון כאן. כיצד תשמע המנגינה, אם המלחין יעלה בחצי טון את סיום הבית? האם נוכל לאכול מרק שבושל ע"י טבח מאוהב? זה לא הרמוני, לא טעים ולא שייך. הגינה שלנו היא החדר הגדול בבית ואין סיבה שלא נשקיע מחשבה רבה בעיצובה.

 

הצבע הירוק - פגשנו למעלה שילובים רבים נטולי ירוק. מתעוררת שאלה מתבקשת- האם אנו בכלל רואים את הצבע הירוק? לכאורה, ודאי שכן. אלא שנדמה, שבשל מציאותו בכל מקום (דשא ועלי רוב הצמחים), אנו נוטים פשוט להתעלם ממנו. ואולי פשוט להתייחס אליו כצבע הקנוואס עליו אנו מציירים. כך למשל סיפר לי מישהו על גינה נפלאה שראה, המעוצבת עם שלל פרחים ורודים ואדומים. הצבע אמנם השאיר עליו רושם גדול מאד, אך האם הוא שם לב שכשמונים אחוז מן הגינה הוא ירוק? האם עניבה ירוקה מתאימה לחולצה בגווני ורוד ואדום? צריך לדעת כיצד לשלב את הירוק בגינה- האפשרות האחת היא לכלול את הירוק בתבנית הצבע, ואילו האפשרות השניה היא פשוט להתעלם ממנו... אך אין זה פשוט- הירוק מצוי כמעט בכל. כיצד בכל זאת נוכל לצמצם את הירוק ולקבל תבנית צבע מקורית ומיוחדת ? ראשית, ע"י שימוש בעלים לא ירוקים. שנית, ע"י צמחים להם פריחה צפופה ומאריכת ימים ה"מטשטשת" את עליהם הירוקים. ושלישית ע"י הסוואה, כלומר שתילת העלים הירוקים מאחורי עלים צבעוניים, כך שרק התפרחות הצבעוניות יעלו. כך למשל שתילת המרוקליס מאחורי דרדר מכסיף, או כמו בתמונות למטה- כלניות מתוך עלים אפורים. נוכל לצמצם את הירוק ולקבל תבנית צבע מקורית ומיוחדת.

זכרו רק להנות ולשמוח מן העשיה.

 

בהצלחה.

bottom of page