מומלץ לצפיה ע"ג מסך גדול

ארץ חיטה ושעורה

-וכעת אל דגני ארצנו, פנינו מופנות

.המטיילים בה תדיר במעגל העונות​

.הנושאים שיבולים על כתפיים קטנות

.הזורעים אלף צבע בעיניים שחונות

,וכה רבים ונפלאים הם ואינם ניכרים

-והגיע הזמן להכיר היקרים

שכמו עשב שוטה משוטטים ברחובות

.ובין שלל גרוטאות מכסים הם שדות

?אז מדוע לא נפתח שער גינה

-ונזמין שיבואו לגור בשכונה

-בין צמחי התרבות וראו איזה פלא

.שלווה כה מושלמת בין אלה לאלה

3

ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה

דגן בגן

משפחת הדגניים מהווה את אחד משורשי ההבנה למראות ארץ-ישראל. ואמנם, ארץ חיטה ושעורה היא לנו, ולהיכן שנתבונן צבועה היא זהב. מבית ומחוץ. מקשה אחת. אלף צבע ודגן. הביטו וראו- האם באמת כולם דומים? חיטים, שעורים וכל צמח השדה? ומי תושב קבע ומי מחכה לגשם בעתו לעתו לנבוט? אולם כך כנראה הם פני הדברים- טיפות הצבע היורדות ממעל בחורף, משקות מי-זהב את הצמחים. ואז, כמו שמתרחש באילנות עת ירח חודש שבט מתמלא, עולים שרפי הענבר המנצנצים בצמחים ומגיעה לה שעתם היפה של אלו- דגני ארצנו. וכך קיץ אל סתיו- ביובש זהב- שטים בעינינו עם רוח-מצב

ביקשתי לאסוף מתוך אלו, מספר דגנים, שאותי, מרגשים במיוחד ואותם אימצתי אל גינותיי בשנים האחרונות. הבחירה נבעה בעיקר ממראה שיבולת מיוחד, כמו של ברומית המטאטאים, כרסתן נפוח וזנב-ארנבת, או שיבוליות בעל ערך יצירתי, כמו זעזועית גדולה וברומית יפנית. אמנם, טרם נוכל להשיג צמחים אלו במשתלה, אך מלאכת איסוף הזרעים והנבטתם, תמיד משמחת ומרגשת. הורים כילדים

4

ניתן לגלול את התמונות 

ואמנם, יש צמחי בר רבים שנקלטו יפה בגינון בארץ, אך אלו טיפות בים. וגם כשהם מופיעים פתאום בגן ציבורי או בגינה הפרטית, תמיד היתה לי תחושה שהם נעלמים בין צמחי התרבות. שמשהו חסר בתמונה. לראות בגינון את אלת המסטיק, לוטם מרווני ואחירותם החורש, ללא פספרטו הדגנים הזהובים שעוטפים אותם בטבע, יוצר קור וניכור. יש לעיתים הרגשה של כפיית צמחי הבר בגינה התרבותית (ואולי רק כדי להתהדר באיזו אמירה אקולוגית / רוחנית שכזו). כדי לקבל מראה א"י או מראה טבעי, יש להתייחס לכלל המרכיבים שבתמונה. ובתמונה, יש תמיד דגניים

הדברים שיובאו בהמשך, נובעים מרצון עז להמשיך ולהביט ולהנות ממראות ארצנו היפה, גם לאחר שחוזרים מן הטיול. ולא דרך מסך פלוני. כאן. אצלנו בגינה. במרפסת. מתחת לבנין. בעציץ על החלון. הרי בהושטת יד רפוית-אצבעות, במהלך טיול בשדה, נוכל לאסוף חופן זרעים, שאם נטמין את כולו, כן, ככה, כמו שהוא, בעציץ שעל החלון, נקבל זר חרציות, קחוונים, פרגים וצפורני-חתול, מעוטרים בזנבות-ארנבת רכים ולחך אזמלני. זה נקרא להכניס את הטבע הביתה. כפשוטו. ולמי שירהיב עז להטמינם בגינתו, צפויות הפתעות מפליאות- צמחי הבר בתנאי דשן ופינוק של גינה ביתית, מגיעים לשיאים חדשים של גובה וגודל. התכוננו

דגן בבר

5

הנושא עוד בלימוד ובדיקה, ומביא אני את התרשמותי עד כה. ולכן, ראשית, הסתייגות קלה- דגני הבר לא יתאימו לכל אופי של תחזוקת גינה. חלקם יוצר ספיח רב ואף רב מדי וצריך להחליט מהו האיזון אותו נבקש- הן מבחינה עיצובית והן מבחינת התחזוקה. בגינה גדולה בעלת מראה טבעי, בהחלט אפשר לתת להם להרגיש חופשי לשוטט, אולם עדיין יש לרסן אותם מדי שנה, בהתאם לצרכים ולעיתים זו מלאכה רבה. בגינה קטנה ודאי שיותר קל לשלוט על הפיזור. את מלאכת הדילול, יש לעשות ראשית לאחר הגשמים, אלא שאז לא תמיד נדע, איזה עשב דגני עקרנו. עם הזמן נלמד להכיר את הדגנים עם הופעתם ע"פ צורת, מראה ואף תחושת העלים. דילול שני ניתן לעשות בסוף האביב, עת שאנו מנקים את הגינה מעונתיים של חורף, הן התרבותיים והן הבר (את אלו המפיצים זרעים נשאיר כמובן). דגני א"י עומדים אז ביובשם המזהיב ושולחים את זרעיהם לעבר הגשם של השנה הבאה, או לעבר צינורות הטפטוף כדי להספיק עוד סיבוב נוסף השנה. עמדו, הביטו וחישבו היטב- על כף המאזניים עומדים- מחד "סדר וניקיון" בגינה ומאידך, מרבדי זהב פרוע ברחבי הקיץ והפצת זרעים רחבה. ניסוי ותהיה במלאכת האיזון הם כלים יקרים כאן

?ומתי באמת הוא סוף האביב

?כשרודבקיה ומרגרטה פורחות מסביב

.אז קיץ ואביב- כמעט על סף ריב

על פרחי אגאפנטוס והמרוקליס חביב

בגינותיי שלי, האביב של דגני הבר מתארך לעיתים עד אמצע הקיץ ואף יותר מכך. בשעת הניקיון הסוף-עונתי, פעמים רבות אשאיר על מקומם את דגני הבר ויתרה מכך, אדאג "לטפל" בהם- כך למשל, את זנב-הארנבת הביצני, שנשמט בקיץ על האדמה, יש "לשתול" מחדש- בין אם באדמה ובין בחיק ענפיו של צמח מעוצה, שישמח לחבקו

6

נספחי רוח​

 

עונת דגני ארצנו בין הרף מתכלה

וזרעים מעופפים להם על רוח כה קלה

ונצבעת לה ארצנו בתכשיטי זהב כלה

.ואמנם אך בגינה, אל תהא ידכם קלה

 

-יש לשמור על הגינה מעשבים לא מוזמנים

.ממרור, יבלית וגמא ולעיתים אף סביונים

יש לנכש ולדלל ולעקור את הקטנים

.ולשמור על כל היופי שהביאו הדגנים

?אך איך זאת שאבחין, בין דשא לבין דשא

-כי זה ירוק וזה גם כן, באמת מאד קשה ש

-לדעת מי אויב ומי ידיד ומי הוא זה ש

.צמח בפתע בין סלעים מיד אחרי הגשם

-אם כן בשילובה של ארצנו בגינה

.שימו לב למה נשתל ומהי העונה

,התקרבו ותגלו- כל תפרחת היא שונה

.אף עם כבר עברה אולי למעלה משנה

-תנו להם לבד למלא שטחים של צבע

.עלים ושיבולים ותרמילים חוזרים בקבע

-וכל הגן אז מתמלא בניחוחות של טבע

בזוהר וברגש

.ובכוס קפה של שבע

9

זנב-ארנבת ביצני  - ח"ש

לכולנו זכרון נשכח, ממגע ראשון בשדה עם רכות השיבולת של זנב-הארנבת. היש צמח נעים ממנו? והוא תמיד היה כאן בשבילנו. בכל שדה. בכל כדור טל זריחה. בכל נצנוץ באור שקיעה. אספו כמה שיבולים יבשות, פוררו אותן ותחבו אותן לאדמה, מעט מעט, ליד טפטפות הגינה. וכעת לעצום עיניים ולשכוח. ואז בוקר אחד תראו אותו- זיף-נוצה ארץ-ישראלי, בגובה של כ- 60 ס"מ, הממלא את מקומם של אחיו התרבותיים הנמים את שנת החורף שלהם. התפרחות ימשיכו ויקשטו את גננו באור יקרות, למשך כל חודשי הקיץ, הסתיו, ואפילו, עם קצת עזרה, מיד נסתרת ושיח מעוצה, עד הגשמים של השנה הבאה. מופלא ונפלא

זעזועית גדולה - ח"ש

היא כנשמע, בעלת השם הבוטני הלועזי היפה ביותר- בריזה מקסימה. ואכן בכל משב רוח קל, תשקשק בזרעי ראשה ותסביר את מצב הרוח לגינה. ההפתעה בגידול הזעזועית היא רבה, שכן מגובה טבעי, בלתי נראה כמעט, הנרמס תחת סוליותינו בטיול, עולה בגינה מדושנת, דגן מדושן זרעים וגבעול, בעל נוכחות ובגובה של כחצי מטר. אחותה, זעזועית קטנה, אמנם גדולה יותר במימדי נופה, אולם זרעיה קטנים. עם זאת היא יוצרת מראה ענני רך ומיוחד בין הצמחים. לא מורגש כמעט, אך חסר כשחסר

ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה

זקניים משובלים  - ר"ש, אלרגני

הראיתם איזה יופי, שחלף עם רוח סתיו? והשאיר את הזקניים- ארגמן צבועים עליו. ובסוף-אביב נחושת-יין יתמלאו אז שיבוליו, ונחזורה אל גננו ובתרמילינו תרמיליו. כן. גם לנו יש דגן קישוטי ארגמני ארץ-ישראלי. ובעת שהזיף-נוצה הארגמני נם, יוכלו הזקניים למלאות את מקומם

שעורה

שעורת הבולבוסין (ר"ש), מצויה בכל הארץ, אולם עם זאת טרם הגיעה לגינה. אפשר לסמוך עליה גם במקומות קשים ובמיוחד שטופי שמש חורפית, לעלות מדי שנה ולשאת את שיבוליה לגובה של מטר ואף יותר. למרות המראה הקליל, היא יוצרת גושי שיבולים זקופים הנשארים כך גם בעת שהם מזהיבים ויבשים. שעורת התבור (ח"ש), דומה לה במראה וצובעת בירוק וזהב חלקים נרחבים משדות ארצנו, אך אולי אעדיף את בגינה את ש.הבולבוסין בשל רב-שנתיותה. שעורה מכחילה (ח"ש), היא אותו הדגן בעל השיבולים הרחבות והנמוכות, וגם היא, תמיד היתה כאן. מרבדי השיבולים העשירים למראה, שהיא יוצרת, מהווים רקע נפלא לכל צמח פיסולי שיישתל ביניהם- בר ותרבות

ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה

10

 ברומית - ח"ש

בסוג ברומית מינים רבים ומתוכם בחרתי את אלו להם מראה מיוחד. ברומית המטאטאים, מתאפיינת בשיבולת עבה וצפופה כעין מטאטא של פעם. טיפות הטל הנאחזות בירקותה ומאידך מכחולי הזהב הצובעים את יובשה, מלבישים אותה בגדי מלכות אפילו בגובהה שפל-הרוח ומפארים את הופעתה בגינת הנוי. ברומית יפנית, גבוהה ממנה אמנם בכמה ראשים, עם זאת ראשיה דלילים. אך שימו לב לשיבוליות הזהובות הנעות ברוח, במעין ריקוד בין מדליוני זעזועית גדולה למוצי חיטים. וכאמור, דשן והומוס, ותקבלו גובה של 60 ס"מ. וכעת עשו זאת עם ברומית הגגות, או ברומית מכבדית. ואולי בתוך כד החרס שעומד מיותם בפינתה המזרחית של הגינה

עבדקן מצוי -ח"ש

חבר נעים מחכה לנו בפינה מעט מוצלת בגינה. הצללה שנותנת לו חיות לתוך הקיץ. קצת נמוך, קצת שרוע, אבל מלא בחן דגנים. לעבדקן תפרחות עבות, רכות ונעימות לרגל. הניחו כמה שתילים רכים מן השדה, תחת טפטפת רעננה והניחו להם לשוטט בגינה. צאו מוקדם בבוקר אל הגינה. פסעו בשקט, התקרבו והחבו מאחורי הסלע. אם תקשיבו היטב, תוכלו לשמוע שיחות לחש בין עבדקן, ערער וסביון מלבין. כמה צבע יש במיליהן

11

ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה

שיבולת-שועל נפוצה - ח"ש

נו, נו. מוכנים להסתכן? בואו ננסה. לכל היותר נעבוד קצת בדילול השתילים הצעירים. אך חשבו, אם לא ננסה, מה אנו עלולים להפסיד? הביטו בתמונה ליד...  לי קשה לוותר על כל היופי הזה. גם כשהלקוחות מרימים גבה. גם כשהם כבר ממש מבקשים לדלל קצת אם אפשר...  רגע... עוד רגע הם יזהיבו... עוד רגע קט

זקנן שעיר - ר"ש, אלרגני

מה תפקידו של דגן מפוזר וצנוע-שיבולת, הנעלם בצידי דרכים מתוך עודף תפוצתו? בגינה בעלת מראה טבעי, זה בדיוק תפקידו- להיות שם. להיות ולתת את התנועה, הצבע והשקט, שחודרים אלינו בלי משים. בגינה, מראהו מעט שרוע יחסית לטבע, כנראה בשל ההשקיה והדשן. גובהו כ-60ס"מ ותפרחתו העשויה זוגות שיבולים קטנות, נוטות כלפי מטה. הזקנן יוצר גוש דגני מפוזר מעט, אך משתלב היטב בין צמחים בעלי נוף עגול. עושה רושם שאינו יוצר ספיח רב מדי בגינה

ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה

12

בן-דוחן מדברי - ר"ש

עמדו מולו ושאלו את עצמכם- כיצד הוא טרם הגיע אל הגינון? המולנברגיה הארץ-ישראלית הזו. מה? מה השם שלו? – בן-דוחן מדברי. רושם

חילף החולות -ר"ש

שעתם היפה של הדגנים הבאים, מאוחרת יותר ומתחילה רק בקיץ ואל תוך הסתיו. יחסית לדגן דק וצר שכמותו, הוא בעל נוכחות רבה מאד. וזאת בטבע. וזאת אף שהוא נוהג להופיע בתפזורת בשטח. מעט פה וזעיר שם. ואולי דווקא בשל כך. חוסן הגבעול העולה לגובה של מטר ועליו ראש חץ משובל באורך שלושה טפחים נוספים, תופסים את עיני בפליאה. לא בקבוצה נעלמת, אלא בוקעים מתוך סבכי השיחיה. קחו את התבנית הזו והעתיקו אותה לכל גינה. בגינה במראה טבעי, שאריות הדבק מן ההעתקה פשוט יתמוססו באדמה. ואילו בגינה "מסודרת", הניגודיות תהיה פשוטה ונהדרת. שימו לב- לשורשים נטיה להתפשט בגינה

13

והנה שם בקיר הגן, למעלה למעלה, השומרים של גן הדגן- קנה מצוי וחברו עב-קנה שכיח. ונכון, לא כל גן יתאים למידותיהם. וגם אז, זהירות עם הטפטפות. אך הגובה וההדר הללו, המעלים באפנו את ריח סבך הקנים שאצל הנחל. ואפשר להנות גם באור אחרון מזהרורי השמש העוטפים את תפרחותיו הגבוהות של קנה-סוכר גבוה וקנה-סוכר מצרי

 

וידיד החולות, כיצד זה באת אל גני? בשם. השם. ועוד חברים דגניים, כה רבים לספר

ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה

14

שלושה פרויקטים מעניינים, שזכיתי לבנות בשנים האחרונות, מהווים גני נסיון לרעיונות שניסיתי להביע למעלה. הראשון הוא גן בגודל של 2.5 דונם במושב בשרון, לו ביקשתי מראה של טבע ארץ-ישראלי פשוט. רבים מצמחיו הם צמחי בר, אולם אליהם מצטרפים גם צמחי תרבות רבים, להם מבטא ים-תיכוני מחד, או דווקא כאלו בעלי אופי שונה בתכלית, עבור הניגודיות הנפלאה המתרחשת בין הבר והתרבות. ואמנם, כדי להרגיש בגן את משב-רוחה של ארצנו, כיסיתי את האדמה בגלימת דגניים- בר ותרבות

15

בישוב נוף-אילון, בניתי גינה המבוססת על צמחי ארץ-ישראל בלבד. אמנם לא משימה פשוטה היא זו, אך לאחר עבודה שארכה כשנה, זכיתי לאסוף אליה מבחר נאה של צמחי בר וביניהם כמובן דגניים רבים. הגינה בנויה משלוש טרסות הצבועות כל אחת בצבע פריחה אחר- ורוד, כחול וסגול. אף לנושא הקיץ הארץ-ישראלי היבש נדרשו מחשבה ותכנון מרובים. הגינה עוד צעירה אמנם, והתמונות המובאות הן מראשיתה

1/9

פרויקט נוסף הוא, "הגלריה הלבנה" בגן הבוטני בהר הצופים. כאן התבקשתי לעצב גן תצוגה ביתי, אשר ברוח הגן הבוטני, ישתלו בו רק צמחי א"י. זאת מתוך מטרה להכיר לציבור המבקרים, את תכונותיהם העיצוביות של צמחי הבר וכיצד ניתן לשלב אותם בגינון הפרטי והציבורי. לתת להם את אותו היחס להם זוכים שאר חברי גינה "תרבותיים". הגינה היא קטנטנה, 70מ"ר כל גודלה. עם זאת, כל היופי של ארצנו, צריך היה להיכנס בה וכאן טמון היה האתגר- במי לבחור? לאחר לבטים רבים, בחרתי לבחור בכולם. עיצבתי גלריה בה מוצגות תערוכות מתחלפות. וכמו בגלריה, בה הקירות לבנים כרקע ניטרלי לתמונות המוצגות, כך גם בגינה- תבנית הצבעים עליה התבססתי מורכבת מלבן, אפור וזהב- צבעים בהירים, שייתנו רקע הולם וקבוע למוצג בתערוכה. והתערוכות- מתחלפות- בכל תקופה תעלה תערוכה העוסקת בפן אחר של צמחי א"י- צבעים, משפחות, אזור גאוגרפי, מראה מיוחד ועוד. צמחי התערוכה שתולים בכדי חרס פשוטים, המפוזרים ברחבי הגלריה ומהווים כעין במה קטנה לכל צמח. גם בגינה זו השתמשתי רבות בעזרתה של משפחת הדגניים. מינים רבים משוטטים להם בגינה, מתווכים בקלילות בין צמחי הגלריה השונים ונותנים רקע זהוב ואויר אנדמי ליושבים בגינה

16

לסיום, אבקש לשפוך מעט אור על כל הנאמר למעלה, שהרי אלמלא הוא, לא היו הצמחים נשתלים בערוגות הכתבה. למיקום הדגניים בגינה, באופן יחסי לשמש ולמקום ההתבוננות, חשיבות ראשונה במעלה. מתחו קו דמיוני, בין חלונות הבית לבין זריחת השמש במזרח ומקמו שם את הדגניים. עשו זאת גם לפנות ערב, בזמן שתשתו תה- קו ישיר בין פינת הישיבה בגינה לבין השמש השוקעת במערב. ויהי ערב ויהי בוקר. בוקר טוב

וכך, מותשת מן האביב, נותרת גינת הדגניים. אך גם בקיץ ובסתיו, נוכל להינות ממשב-רוח דגני מרענן- דגני התרבות הנפלאים, אותם פגשנו ב"שעתם היפה"  חלק א 

17

סדר זרעים

 

-היבט בוטני נוסף אציין

.תרמילי הזרעים, שבסתיו אמיין

-עם שיבולת מול שמש אבחן, אעיין

אם ראוי התרמיל שאותו אאפיין

?אם זורח הוא גם באור יקרות

?ואם יש לו שעת זוהר בחזית האורות

?והאם בגני יעמיד הוא דורות

.על פלגי טפטפות ראוי לנסות

ראשונה בין סלעים אזרע צמרנית

.(בכוכבי הנחושת מומלץ להביט)

יחבורו אליה מיני התגית

.וליד הספסל אוסיף זעזועית

 

 

.וגזר קפח, כלך ושעמון

?איסטיס, בר-גביע ושפרירה

.שווה ניסיון

.ואוסיף למרקחת זרעי כסמנתיון

.והכל בזווית של האור הראשון

.זו היא שעתם היפה

זו היא השעה להתחיל לאסוף זרעים

.ויפה שעה אחת קודם

הצטרפו לשמורת העין וקבלו למייל- כתבות גינון, רעיונות לעיצוב הגינה ועדכוני פריחה

1/14

מומלץ לצפיה ע"ג מסך גדול

יהי רצון, שכל יר"ש שתצמח משמורת העין, תהא לעילוי נשמת סבתי היקרה

יהודית בת יצחק

(תרפ"ח-תשע"ח)

.היא אשר לימדה אותי מהי אדמה

תמונות, מילים, עריכה ועיצוב האתר ע"י רועי קן-תור © 2020 כל הזכויות שמורות

צילום ועיבוד מחשב ללוגו ובאנר "שמורת העין" ע"י עופר קן-תור