תור הזהב
תור הזהב
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, ב התחדשות ובהפתעות.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
צורית אדולף
צורית אדולף
©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
הגלריה הלבנה
של הגן הבוטני בהר הצופים, האוניברסיטה העברית, ירושלים
לחצו על התמונה להגדלה
מהותו של הגן הבוטני בהר הצופים, היא להיות בית ומקלט לאוסף צמחי הבר של ארץ-ישראל ובמיוחד עבור אלו הנכחדים. במהלך שנת השמיטה האחרונה, תשע"ה, יזם מנהל הגן, ד"ר מני נוימן, פרויקט מיוחד המבקש לקרב את צמחי הבר אל הציבור. עבור הפרויקט, הוקצה שטח בגן, בו נבנתה גינה ביתית קטנה, כ-100 מ"ר כל גודלה, שמטרתה להציג את צמחי הבר המיוחדים. מקום שיהיה במה לצמחים ובו הם יציגו את מרכולתם הן לחובבי הארץ וצמחיה, אך לא פחות ואולי אף יותר- לאנשי הגינון- הפרטי והציבורי כאחד
הגנן הראשי של הגן, עפרי בר, עיצב את הטופוגרפיה של הגינה, על ערוגותיה ושביליה, מני עיצב את רחבת הישיבה המעוטרת, הנדנדה, הדלת והחלון המיוחדים, ואילו אני התבקשתי ליצוק את הצמחים פנימה. ואם-כן, כיצד מכניסים את כל מראות ארצנו האהובה והיפה בשטח של בקושי 100 מ"ר...? לא פשוט כלל וכלל
וכך במהלך שיוט בכביש 6, עלה בי הרהור, שלאט-לאט הפך למחשבה והנה כעת עוד רגע הופך למציאות. אולי לא צריך לבחור דווקא מראה אחד בלבד? אולי יש אפשרות לבחור בכל המראות...? לאט לאט... כל פעם מראה אחר. בכל פעם ציורים אחרים. והרי היכן נציג ציורים? כמובן- בגלריה
ה"גלריה הלבנה" של הר הצופים
שם יעלו תערוכות מתחלפות ובהן תמונות ארצנו. ולבנה מדוע? שהרי כדי להנות מציור, צריך לתת לו במה- רקע נייטרלי, שידגיש רק אותו. כך בגלרית ציורים וכך גם בגלרית צמחים
ועל-כן, עיצבתי גינה בצבעים עדינים ונייטרליים- לבן, כסוף ודגניים מזהיבים של א"י. כל אלו יתנו את הרקע הנדרש עבור התערוכות שיעלו, ב"ה, מדי מספר חודשים. ציורי התערוכה, היינו, הצמחים- יוגשו בתוך כלי חרס פשוטים ונקיים, שיתערבבו להם בין צמחי הגינה הבהירים. וכך למשל, יערכו תערוכות של פרחים אדומים בעונה (כלנית-נורית-פרג וחבריהם), פרחים כחולים, סחלבי א"י, איריסי ההיכל, מרוות ועוד. כיד הסקרנות הבוטנית הטובה
נפלא. אך צמחי א"י מניין ? הרי זה לא כמו לבנות גינה עם צמחי תרבות המצויים בכל משתלה רעננה
וכך החלה מלאכת איסוף הצמחים- רשימות ארוכות הוכנו, ואולי, אולי באמת יופיעו כולם לבסוף בגלריה, אלא שלעת עתה, אנחנו אוספים. האמונה על גידול הצמחים בגן- יערה הלוי-פלסנר, החלה בהנבטת זרעים, פיצולי שורשים, הכנת ייחורים ואיסוף כל השאר, מכל פינה בארץ- מעין גדי ועד כרכום נאספו פרט אחר פרט
המטרה העקרית של גינת תצוגה זו, כאמור, היא להיות מרכז לימודי עבור אנשי מקצוע, חובבי גינון ואוהבי א"י. כאן נוכל לראות, עד כמה ראויים צמחי ארצנו, המצויים מתחת לאפנו, לפאר את גינותינו הפרטיות ואת גני הערים
תבנית הצבע הבסיסית
תהליך הבניה
והנה כי כן, הגיע היום אליו חיכינו חודשים ארוכים והעבודה החלה. כן. זה היה קצת מוזר בהתחלה- טרם עיצבתי גן על טהרת צמחי ארץ-ישראל. עמדתי במשתלת הגידול עם עפרי, ותחושה חדשה ומרגשת מילאה אותי, עת אספתי את הצמחים לגינה. כל אותם הצמחים שאני מכיר מהטבע, כעת בכפות ידי, צעירים וקטנטנים. מתחילים
צמחיית הבסיס של הגלריה
פרחים לבנים
לחצו על התמונה להגדלה