מומלץ לצפיה ע"ג מסך גדול

1/2

לָכֵן בְּעֵת חָמְדָה אֲדָמָה

פְּנֵי שַׁחַק

רָקְמָה עֲלֵי בַדֵּי עֲרוּגוֹת כְּכוֹכָבָיו

ומה בקשה לה אדמה אלא להתקרב, להדבק ולהדמות לשמים

וכך בפיוט הנפלא של ר' שלמה אבן-גבירול החורז בעט ברקי סתיו

כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו

וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו

מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
לֹא נִתְכְּנוּ כָהֵם לְחֹשֵב בְּמַחְשָׁבָיו
לָכֵן בְּעֵת חָמְדָה אֲדָמָה פְּנֵי שַׁחַק
רָקְמָה עֲלֵי בַדֵּי עֲרוּגוֹת כְּכוֹכָבָיו

דומה כי הצבע הכחול, נעלם לו בין צבעי פרחי ישראל. אכן, יחסית למרבדי הצהוב, הורוד והלבן הצובעים את ארצנו, מספר המינים כחולי הפרחים הוא זעיר. זאת ועוד, שגם טבעו של הכחול, להיות צנוע ונעלם מן העין. אולם הביטו בטבע סביב- החסרים בו הכחול והתכלת? ודאי שלא

-כי הנה ברקע, רקוע הרקיע בחלוף מטריו

.רקמות תכלת ושקיעת ארגמן

-ונשיאים צחורים נושאים מכתב

.עֲלי נבל, עֲלי כינור ועֲלי גן

-והנה בהשתקפות אגם וים במראות מַחְשָׁבָיו

,זורמים עֲרוּגוֹת ערוגות כחול עין-עב

-בין גלי שדה-הלבן ושיבוליו

.רקומים כפתורי-אור, כְּכוֹכָבָיו

ועל-כן, אולי, כך הם פני הדברים- כל צבע נותן את מנת חלקו בבריאה. ולנו נותר, לתור, לחפש ולעמוד משתאים, אל מול פרחיה הכחולים של ארץ-ישראל. וזאת נעשה היום. נצא לטייל ברחבי ארצנו, נבקר בשמורות, בגנים ובמשתלות, ונאסוף אל סלינו צמחים כחולים, לבנים ואת חברי משפחתם. ואמנם, ראשונים לחפש, יהיו צמחי ישראל. הרי מה יותר ראוי ונחמד וגם נעים למראה, מכיכר עירונית סואנת, המכוסה כתמי תורמוס, דרדר ולשון-פר כחולים, הקוראים לעינינו מבין מרבדי קחוון ושפרירה מלבינים. וכעת נוסיף גם ענני מורן והדס, ואנא, עיזבו את הזית המפונפן לצמוח לנפשו...  כך נוכל להביא מזמרת הארץ, אל תושבי הפקק

...כעת בואו ונוסיף טיפה... כחולה לים הלבן

?טיפה בים...             

...כן.    אחת קטנה

?... טיפה בים...?    תכסיף

.נכון

? ושלוש טיפות?...  מה אז

.....יאפירו                                        

?ומלא חפניים טיפות

.יתכילו                          

?וקרן שמש זהובה

! תרקיז     

...נפלא                   

כעת הביטו... אילו פנינים יקרות שלינו ממעמקי צבע, עבור מחרוזת החג

אך לא רק תושבים, אלא גם מתאזרחים עמנו. ואף הם נפלאים ומפליאים. ולא נוותר על עליהם ופרחיהם. ומדוע? כי אמנם אפשר לעצב רק עם צמחים מקומיים, וזה באמת יפה. אך כדי לשמור על תבנית הצבע, הלא-פשוטה, של כחול ולבן, אותה נבקש למשך כל השנה, אולי נוסיף גם צמחי תרבות. מה גם, שלא כל עין למדה עדיין להוקיר את מראות הקיץ והסתיו בארץ. אנחנו רוצים צבע. וחזק. והרבה.         ...אם אפשר

כי הגן- בנוי ראשית משלד יציב וקבוע, הנושא על גבו את כל הצבעים המתחלפים בין העונות. שלד זה מורכב בעיקר מצמחים רב-שנתיים בעלי עלווה צבעונית, השומרים על תבנית הצבע של הגן כל השנה. על עלים לבנים שמענו, אך עלים כחולים? נכון, זה לא כחול. אך הערער, הליימוס וגם הסביון- תכלכל. ומה הם צבעי הסתיו של הצלף הקוצני? וצבעי אחיו המצרי הזורם למרגלות מדבר? והאם החרחבינה אינה מכחילה? וכל כסופי הכנף? – לבן-עלה שיחני 'לבן', מלוח קפח, סביון מלבין, געדה מצויה ומאירית צוריתית למשל. גם להם מקום בתבנית

אנסה אם-כן היום, להביא ממיטב מרכולתם של שדות הארץ ומדפי משתלותיה, אל הנייר המצפה להצבע. נחלק את פחיות הצבע, ראשית לפי גוון, ולאחר מכן לפי גודלן. אף את ערוגת הנייר אחלק- לשלוש קומות של גובה. אין זה אומר בהכרח שהן חייבות להיות אחת מאחורי השניה, שכן את נוף השיחים שבקומה השניה, ניתן להרים ולהשתמש באדמה שתחתיהם לצבע ע"י העונתיים. אמנם לא חילקתי את הצמחים לפי משך חייהם, שכן תבנית הצבע מיועדת גם לערוגות עונתיות וגם לגן שלם או חלקו. באופן כללי, כחולי א"י הם ברובם עונתיים ובין התרבותיים המצב הוא הפוך. ענין חשוב נוסף הוא ההתאמה הגאוגרפית של כל צמח- לאדמה ולאקלים המקומי. יופיעו צמחים שיסבלו במישור החוף, אך ישגשגו בהר ולהיפך. אך דומה, שבכל הנוגע לעונתיים כחולים לחורף-אביב, לא עשויות להיות בעיות. רק פיסת אדמה עם שמש וקצת גשם

קומת הקרקע  בה נשתול בעיקר עונתיים נותני צבע, אך גם עשבוניים רב-שנתיים וגאופיטים רבים. קומה זו צריכה להיות מלאה בצמחיה, שאם לא כן, יהיו אלו חלקים לא צבועים בציור. וחבל

קומת הביניים  מהווה את השלד המרכזי של הגן ומתאפיינת בעיקר בשיחיה עשירה בצבע- עלה ופרח. כמו-כן, עשבוניים ר"ש גבוהים וצמחים מטפסים. קומה זו היא גם המשפיעה ביותר על המתבונן על הגן במבט כללי ומהיר

קומת הגג  לה השמים הם הגבול, ובה עצי הגן והשיחים הגבוהים. גם כאן, לצבע, ובעיקר לזה של הפריחה, תפקיד חשוב- הן על העץ והן "לכלוכו" על האדמה (סיגלון, מכנף וחבריהם הצובעים את העיר). אמנם אין עצים הפורחים בכחול בארץ, ולכן נפנה אל הלבנים, האפורים ובמיוחד אל הרקיע ממעל, העוטף רקמת תכלת, את התמונה

סגולה להצלחה

אך בואו נעצור לרגע, ונעשה סדר בצבעים. בוודאי פגשתם בעבר צמח פלוני במדריך לצמחי א"י או בקטלוג צמחי תרבות, אשר צבע פרחיו הוגדר ככחול. והנה בשטח, הוא סגול בכלל. וכשצילמתם אותו, מהו הצבע שהופיע על המסך? וכשבאמת רציתם להגיע לשורש צבע האיסטיס, והעמדתם את כל הכחולים יחדיו- איזהו כחול ומי הסגול? והאם טיפות של פיגמנט אדום נזלו פנימה? או לבן? או שזו ההצללה החלקית? ומה זה משנה בכלל

וכחול אינדיגו וכחול אביב מעורק? כן, זה לא קל

/

ומה עושים עם לפופית כחולה שצבעה משתנה במהלך היום

/

יעיד העדעד, הקנרי, ה"כחול", שלא מצליח להסתגל בערוגת הכחולים

/

  אם גינתנו צבועה היתה באדום וכחול, אולי באמת נקודות המפגש ביניהם, היו רכות ונעימות לעין. אך בגינתנו אדום אין. כחולים ולבנים. קרירים קצת. כאלו שמעדיפים להתכרבל בשמיכת הפוך של הדרדר המכסיף בתוך השמש החורפית של הדגנים המזהיבים. וכמו רבע הטון החסר בלחן. כמו כף המלח המיותרת במרק. כך גם חשיבות הגוון בציור. ועל-כן, שתלנים יקרים- פטוניה 'כחול'- צבע סגול כהה לה. וזו ה'תכלת'- סגול-לילך בהיר. וכך גם האגפנתוס, האזוביון המשונן והחבלבל המאוריטני. ומכם, מוריי היקרים, מגדירי המגדירים ומחדשי השמות- בקשה קטנה בשם הדרדר, הכלנית והעדעד הכחולים- מבקשים הם שתדונו גם בסיסטמטיקה של גווניהם. ה"כחול אמיתי" בקטלוג מלצר, זו הגדרה שמתחילה להתחמם. והאם זה הכל בעין המתבונן

כיול מסך אורגני

וראשית, נכייל את המסך כראוי

.נתחיל ונגדיר מהו כחול האמצע. ולבן. ואת שביניהם     

וגם, כמה אדום אפשר להוסיף לכחול, לפני שהוא נודד לארצות סגולות ורחוקות              

 רב-שנתית זני פסיפיק X דורבנית

לשון-פר סמורה

             צאו לגינה               

     צאו לשדה    

   חפשו נקודות כחולות                        

וכעת בחרו צמח, מאלו המופיעים למטה                                                                    

קרבו את המסך שמולכם אל הפרח                                                                                                  

סנכרנו את הגוונים בהתאם לטבע                                                     

.עכשיו

 העין מכוונת                

בהצלחה                                                    

?אם-כן, מי היא המרוה הכחולה שלכם? ומהו הגוון שלה

?אינדיגו? רויאל? פטרול                                                                 

?ומה עם תכולי הכנף

ואמנם, ענין חשוב נוסף הוא הרקע. שימו לב לצבע פרחי האזוביון, כיצד הוא משתנה ביחס לצבע הרקע

?ועל מסך המחשב? כיצד זה ששני הפרחים שונים בגונם

פרחים כחולים רבים, תוכלו לפגוש בהמשך הכתבה ואיתם להשתמש לכיול המסך

כעת, משערכנו כיול למסך, נוכל להתחיל לעבוד. אמנם, כאמור, בעיצוב גן יש לפתוח בעלים, אך במקרה שלנו, מכיוון שאין עלים כחולים, חשיבות הפריחה היא הראשונה במעלה. נפתח עם פרחי הבר של ארצנו, אשר מעבר לחיבור הרעיוני, הם גם חסכניים במים ויוצרים ספיח משנה לשנה. חסכון בעלויות. כאמור, רובם חד-שנתיים (למעט הגאופיטים). טרם נוכל למצוא את שפע צמחי הבר במשתלות, אך מעט (מדי) יש. (הנושא בטיפול בדרגים הגבוהים ביותר). ובכל מקרה, תמיד מחייה לאסוף זרעי בר ולהנביטם. היש הבדל במשתלה בין מגש לובליות לבין מגש אלקנת הצבעים פורחת? ולכם הרשויות המקומיות, אמצו את שיטת הגנים הבוטניים, ותנו למתנדבים, וגם סבים כנכדים, לאסוף זרעים, ולהפריחם בהנף-יד, את ערוגות העיר. ודמיינו את הקשר שיווצר עם השנים, בין כל ילד זורע, למקום הולדתו.

לקומת הקרקע מוטב להזמין מראש תרמיל מלא בתרמילי תורמוס ההרים. מרבדי הכחול הנשטפים בגשמי התורמוס הם מן היפים שבמראות ארצנו. וכה פשוט לצייר עוד שדות רבים כאלו בכל כביש וכיכר. ועוד רבים יבואו איתם ובמיוחד ממשפחת הזיפניים- ברקע, למרגלות השיחים, נשתול לשון-פר סמורה גבוהה ופיסולית. ולידה בר-עכנאי שיחני ונפלא, אלקנה סמורה (עצמו עין ורודה) וכמובן אלקנת הצבעים. ואיתה על האדמה, ישחקו ברוניקה סורית ומרגנית השדה עם זכרונותינו, בינות לאיריס הסרגל, יקינתון מזרחי וכדנים זנוחים. יבואו גם דונגית א"י בחפיה שאין כחול הדומה להם ודרדר כחול (כמעט) איתה. ובין כל אלה, ינצנצו להם כוכבי החרחבינה המכחילה באמת והקיפודנים הזקופים. נציג בודד בקומת השיחים הוא שיח-אברהם מצוי, שישמור על הצבע בקיץ. וגלוי נאות- אני שותל במתכוון יהודי-נודד כחול-פרחים בגינותיי. אתם מכירים אולי כחול קייצי נמוך ואמין נוסף

כחול אין-עב

לחצו להגדלה

ובמעבר חד, אל כחולי התרבות. מבין כולם, מהווה הלובליה השרועה, את הבסיס לכל גן כחול. ליכולתה לצבוע שטח באופן מושלם, ללא כתם עלה ירוק אחד אפילו, אין תחליף. את הלובליה ניתן למצוא גם בתכלת ולבן ויחד איתם לצייר שמיים על-פני כל הגן. עוד בגובה זה נשתול רב-שנתיים דוגמת זני פליציה, אבולבולוס חבלבלי, דורבנית גדולת-פרחים (ח"ש), מיני חד-שפה כחולים וגם גאופיטים- בן-חצב סוככי (סקילה פרוביאנה), איריס הולנדי/ספרדי ויקינתון תרבותי לבוש ז'קט כחול של ארמני-כדן. ומאחוריהם, מתוך ה'בלו לגון' שיוצר הרוזמרין, מתנשאים להם עמודי פריחה מופלאים בכחול, תכלת ולבן של דורבנית ר"ש זני פסיפיק

מיני בת-עופרית וגעדה שיחית, מתחילים לעלות לעבר קומת הגן השניה וחוברים אל אוסף המרוות כחולות-הפרח הממלאות את חלל הגינה- מן הנמוכות- קמחית, קטנה, קקלית ומפושקת 'בלו אנג'ל', דרך ה'אינדיגו ספיירס' ועד לגבוהות והמרשימות- הביצנית (השתיינית) והגוארנית

לחצו להגדלה

בקומת הביניים, מצויים שיחי עופרית הכף 'רויאל קייפ', אביב מעורק ופרפרי קלרדנדרון אוגנדי, הצובעים את הגינה בגוונים מרגיעים, כל אחד בתורו במהלך השנה. ואם יש בריכת נוי בסביבה, זרקו פנימה פונטדריה אזמלנית. את העכנאי ההדור (ואת אחיו), ראוי ביותר לשתול כאן (אף אם כל שלוש שנים צריך להחליפו). הוא שווה את זה ובמיוחד בהר

על פרחים לבנים, אין צורך להרחיב. הם ודאי ברורים לעין. אך ראוי לציין כמה מצמחי הבר המתאימים לגינון. בקומה העליונה, אעדיף לרוב להשתמש בעצים הפורחים ללא עלווה, כך, נוכחות הצבע בגן, משמעותיות הרבה יותר.  העצים הבאים קטנים יחסית ומתאימים לקומת הביניים למעשה- כליל החורש 'לבן' ובני משפחת הוורדניים- אגס סורי, עוזרר אדום (אף שבפירותיו האדומים יש להשכיל להשתמש) ושקד מצוי. יחד איתם, ינחו את מופע החורף והאביב, גם שיחי מורן החורש ורותם המדבר. ביניהם, לא לשכוח להפריח מטריות גזר קיפח וכוכבי מישויה פעמונית (מפתיעה). בקיץ יחליפו אותם שפע פרחי ההרדוף הלבנים, פריחת הדסים, נרות חצבים וכוכבי חבצלות

את האביב של הקומה התחתונה, יקשטו מרבדים רעננים של קחוונים וכלניות לבנות. ועוד צמח אחד קטן. קטנים מאד פרחיו. והוא תרבותי בכלל. אך כמו הלובליה הכחולה, כך גם לו אין תחליף מבחינת כתמי הצבע המלאים שלו- מללנית ריחנית (סלסלי כסף). ועם תנאים טובים, תוכלו להנות ממנו שנה שלמה עם בונוס של ספיח.

לחצו להגדלה

הבסיס, כאמור למעלה, לשלד הגן, הם צבעי עליו. בין צמחי התרבות, המגוון הקיים היום במשתלות, הוא פשוט נפלא- ארץ-ישראל מקבלת את צמחי העולם- באדמה דשנה ושמש מלטפת. אולם בין צמחי הבר, המצב הוא שונה. למעט כסופי-כנף רבים (חם כאן), כמה צבעי שלכת חמים וכמובן דגני הזהב של הקיץ, ארצנו ירוקת-עלים למדי. מבין כל אלו, בררתי מספר צמחים שיתאימו לגינתנו עלים כחולים? טוב, זה ודאי נשמע דמיוני, אך כל קשת הגוונים האפורה - תכולה, ודאי תתאים לגן. עלים לבנים? תמיד נייטרלי ונעים. כמה נגיעות זהובות ואנחנו מסודרים. ומה עם כל העלים הירוקים שבגן? ראשית, האם אנו בכלל שמים-לב לצבע הירוק? ושנית, במקרה של תבנית צבע זו, הוא בהחלט משתלב נפלא. הרי הגן הוא בעל אופי קריר למדי, ואף אם נוסיף לכחולים, פרחי צהוב וזהב, נקבל ירוק, כך שזה בסדר (נושא הצבע הירוק נידון בכתבה "בצבע תלדו גנים". נשאלת שם השאלה האם בגן הבנוי מצבעי בורדו, ורוד ולבן, יכול גם ירוק להשתלב?). בבחירת עלים לגן הכחול, יש לשים-לב לצבע הפריחה כמובן, אחרת יכול קדד אחד, נאה ומקסים, להיות כתם דובדבן על שמלת השבת

מאידך, גם צמחי תרבות כסופי-כנף, מצויים בשפע. צרובי שמש מכל העולם מצאו כאן בית חם. בקומת הגן התחתונה יטיילו דרדר מכסיף וגב' סנטולינה ננסית עם 'ניו לוק' והדיכונדרה הכסופה שלה. מרוה כסופה ומיני אזוביון ואזני-דב וגזניות אשונות (לבנות) יצאו במחול עם אזובית כרתית וכפניות. ולידן יתכילו, אוסקולריה ואותונית, וגם סביון, שישלח אצבעותיו לאחוז בידו המושטת מטה, של הפוליפודיום הבודד שבצל. וקיפודי בן-אפר ישחקו ברוח עם ליימוס החולות (שתלטן) ודוחן 'דואי בלו' (ספיח) בין ציצנית משורית ואגבות אמריקאיות מרהיבות. ותוסיפו לניגודיות הנפלאה הזו, בין הדגניים לאגבה, גם כמה ענפי ערער 'בלו קלאוד' מהורהרים החובקים צראוס 'ברייטלינג'

וכשנטפס מהם אל תכול שמים, פילודנדרון 'מון לייט' ישלח זרועותיו בצילו של דקל ביסמרקיה אצילה. ומשם ימשיכו אל חורשת האיקליפטוסים 'סילבר דולר', קרוס, פוליאנטמוס ו'בייבי בלו' הקטן והחביב (ובקשה מאנשי המשתלות- איקליפטוס גדול-פרי, כן, כמו זה ב"אילנות". הבו לנו בבקשה).  וכשיעלמו הפרחים הכחולים מה אז? הכנסו לגן הכחול שב"לוטוסלנד", קליפורניה, והקשיבו לפשטות התכולה שצועקת ברוגע

מי אם-כן איתנו בארגז הכלים תוצרת הארץ- מתוך כסופי קומת הקרקע נוכל לבחור בגעדה מצויה (סנטולינה נעימה), מיני בוצין, לוטוס מכסיף, לבנונית ימית, פרגה צהובה ועוד רבים (הפריחה הצהובה של כל האחרונים, מסתדרת כאן היטב). בקומה השניה: לענה שיחנית, מלוח קיפח, צלף מצרי (למדבר) ופסלי חוח יבשים. ומלמעלה- זית (לא מפונפן). תוסיפו להם חרחבינה מכחילה היכן שתרצו, מעט קריתמון ימי תכלכל, וגם (היכן שאפשר) את צפצפת הפרת המופלאה (על כל סייגיה), וארץ-ישראל תופיע מולכם במלוא עומק שלוותה

נציג הכסופים, הבלתי-מעורער, בקומת הביניים של ערי ארצנו, הוא לבן-העלה שיחני 'צפוף' ('קומפקטום'). אמנם צמח חסון ונאה, עם גלי פריחה נדיבים וסבלנות עד אין-קץ לכל שליח-עירייה שיבקש לגזמו. אך מעל במה זו אבקש מן הרשויות המקומיות- אנא! חדלו מלשתול אותו ליד הדורנטה ה"תאילנדית" הזהובה. זה לא שייך לערבב אפור, ורוד-סגלגל וירוק-צהבהב זרחני. לא שייך. לא קל להסתובב בעיר עם עין אחת עצומה. ואת הדורנטות שכבר שתולות- העתיקו הרחק משם. לגן משלהן. ושם, בין המללויקה 'רבולושן גולד' והלפופית הירוקה, שם בין צמחזרים אחרים בעלי עלים זרחניים, שלא מסתדרים בעולם הפסטלי והפסטורלי שלנו, הם יגדלו בשלום ושלווה. וזה יהיה גן מקסים, עם אגבות רכות ואמריקאיות, ועם פיקוסים מחופשים ועם פרחי סטרליציות קסומים. עם כדורי שפלרות שלא מן העולם הזה. כן קחו אותם לשם ושתלו אותם בינות לגבשושיות הזואיסיה צרת-העלים. בין כדורי גומפרנות, קליקרפות, ואגפנתוס. ובין שיבולי כסמנתיון, זנב-ארנבת ומיסקנתוס. יהיה שם גן נפלא לכל הילדים. ולבן-העלה? ראו את המגוון הנפלא שיש בארץ. ולגננו שלנו- ודאי שהזן ה'לבן' יענה על הדרישות

תכולי תרבות

כחול עין-עב

מספר פרחים תרבותיים שלובי צבע, יספקו לנו ענין רב בגינתנו זו. פרפרים מגווני כנפיים, ירחפו סביב הקלרודנדרון האוגנדי, ולמרגלותיו, כריות פורחות של נמזיה 'K.L.M' עונתית לצד בצלי מילית חד-פרחית (איפיון) הפורחת אמנם בצבע אחיד, אך שילוב של שלושת הזנים בקבוצות ובמיוחד 'רולף פידלר' הכחול מכחול, נקבל שדה מקסים

הצמח הבא, יהיה כנראה הרקע המושלם לכל גינה כחולה – ציאנותוס. וכשמו כן הוא- פשוט כתם תכלת מרהיב. היישר ממורדות הגבעות הקליפורניות, מגיע אלינו צבע זה. פגשתי אותו לראשונה בגן הבוטני בגבעת רם והחסרתי פעימה. היה זה שיח גבוה ורחב-מימדים של ציאנותוס מעוצה, שנראה כמו ענן שירד לבקר בגן. ישנם אף מינים וזני כלאיים נמוכים יותר היוצרים כריות תכולות וראוי להכניסו לגינון בצורה רחבה יותר, במיוחד זה הציבורי. זהו צמח הר, אולם יש המלמדים, כי אם נחסוך ממנו מים לאחר התבססותו באדמת הגן, הוא יצליח. וראוי לנסות

גבוהה ממעל, שכיחה וחריגה, במידה שווה, בנוף שלנו- הסטרליציה הענקית (ניקולאי). בשל גובהה, רבים אינם מבחינים, שדווקא פרחיה שלה, הלבנים-כחולים, עולים ביופיים על אלו של אחותה הקטנה

אחרונה, מסקרנת ומשלנו, היא גולנית ערב. התקרבו והתבוננו בפרחים. ראוי למשתלות לפצח את קוד גידולה. בגנים הבוטניים בת"א ובהר-הצופים היא צומחת נפלא

עלי גן

תכולי ארצנו

כסופי ארצנו

כסופי תרבות

אבקש להוסיף גם מספר עלים לבנים לתמונה. עלים שיתנו רקע לבן רענן לפרחי הגן. התבוננו בציור על עליו של קיסוס החורש 'לוצ'י' הנפלא, של פיקוס 'הוואי', או אפילו של ירקה. שימו לב איך משיחות המכחול על כל עלה ועלה שונות. לכל אחת לחן משלה. מילים משלה. ותנו גם מבטכם במטבעות הבראניה הלבנה הננסית, כמה יפה הם מרחפים במעט חשכת-צל. ובמזרקות הדגניים מגווני-העלים המתפרצות ומעירות את השקט וכרובי הנוי האלה. לא אוותר גם על אלו. בואו נעשה את זה כמו שצריך

ודאי שלא כל גן מבוסס צמחים, יסכים ללבוש את חולצת הפסים הכחולה. ישנן תבניות צבע שלא יתאימו כאן. ואם להיות מציאותי, במרבית הגנים קיימים כל הצבעים ביחד. אם נלבישם כחול, הוא פשוט יעלם. על-כן, מוטב להתבונן ולחפש את המקומות המתאימים ביותר- פינות "ירוקות" בגן (ובד"כ לא חסר) שרק מחכות למתנה לחג. ערוגות בהן שולטים הלבן והצהוב עם הירוק, יהיו רקע הולם לפרחי הכחול. ואפילו כאלו בהן צבעים קרירים כמו ורוד, סגול ואפור. יש להתחשב בצמחי הגן הקיימים, בכל תכנית- בין אם נדגיש את וותיקותם (גזע פיקוס מהודר שורשי-אויר) ע"י שכניהם החדשים (קערות תלויות?) ובין אם נחליט שחלקם יאלץ לעבור דירה. נקודת התחלה טובה, תהיה חיפוש אחר כרי רוזמרין ברחבי העיר, אשר ישמחו לקבל לחיקם את כל החברים שפגשנו בדרך

שמלת חג נלבישך

מתוך מטרה לשלב את צמחי א"י בגינון הפרטי והציבורי, נבנתה בגן הבוטני שבהר הצופים- גינת תצוגה. כאן, הדרך אל הלב היא דרך העין, ולכן בחרנו להציג את תכונותיהם העיצוביות של צמחי הבר וכיצד הם משתלבים ביניהם- צבעים, חומרים וצורות. לתת להם את אותו היחס להם זוכים שאר חברי גינה "תרבותיים". הגינה קטנטנה, 70מ"ר גודלה. עם-זאת, כל היופי של ארצנו, צריך היה להיכנס בה. וכאן טמון היה האתגר- במי לבחור? לאחר לבטים רבים, בחרתי לבחור בכולם, ע"י עיצוב גלריה בה מוצגות תערוכות מתחלפות. וכמו בגלריה, בה הקירות לבנים כרקע נייטרלי לתמונות המוצגות, כך גם בגינה- תבנית הצבעים עליה התבססתי מורכבת מלבן, אפור וזהב- צבעים בהירים, שייתנו רקע הולם וקבוע למוצג בתערוכה. והתערוכות- מתחלפות- בכל תקופה תעלה תערוכה העוסקת בפן אחר של צמחי א"י- צבעים, משפחות, אזור גאוגרפי, מראה מיוחד ועוד. צמחי התערוכה שתולים בכדי-חרס פשוטים, המפוזרים ברחבי הגלריה ומהווים כעין במה קטנה לכל צמח. התערוכה שתפתח ב"ה ביום-העיון השנתי (22.3), תקרא- "כחול אשר על שפת הי-ם" ותעסוק בפרחיה הכחולים של ארצנו. הוסיפו אליהם את הרקע הלבן של אדמת הגלריה ותקבלו "פני שחק". אתם מוזמנים

כחול אשר על שפת הי-ם

-הרבה גנים ישנים וטובים מסתתרים להם שם

.בין רחובות הערים הוותיקות

.קצת זנוחים. קצת פיקוסיים

...קצת ירוקים מדי

-ואולי דומה הדבר לתמונה ישנה בשחור-לבן

.טובה ונוסטלגית

.כן. יש מקום לגן ירוק, שליו ומרגיע- פרטי וציבורי

.אך גם ירוק יכול להיות מעניין וחוויתי

.כל גן כזה הוא בד לציור

.תראו. תראו כמה דפי אדמה פזורים לרגליכם

,ולא רק אתם- צבעי הרשויות

.שכל ככר פלונית מצפה לידיכם השמחות

-אלא גם אתם, התושבים

.שימו כמה זרעי תורמוס בכיס לפני ההליכה בערב

.שימרו בארנק כמה זרעי גזר קפח מהטיול

?וכובע-נזיר מ'אלסקה' ואשולציה מקליפורניה

.זה באמת תלוי בכם

,מתחת לבנין

,בחצר של סבתא

.באדנית הריקה בסלון

.וגם בגן של אהרן

.כמה שהוא ישמח

צבע הוא דבר פשוט. כחול, צהוב ואדום. זה הכל. אפילו ילדי הגן יבינו זאת. ומתוך כך, יבנו לנו עולם גנני הרמוני. על גג ומרפסות בנין גני-ילדים בפתח-תקוה, נחבאת לה גינת הצבעים. הגג, שבקומה השלישית, מתפרס ע"פ כל הבנין ובנוי חצרות משחק נפרדות. בכל פינת-חצר, מוצבות שש אדניות-עץ גדולות, הממולאות פרלייט וצבועות תכלת ולבן כדי לחבר את השמים אל אדמת הגן. כל פינה שכזו, צבעתי באחד מצבעי הקשת, ע"י כעשרים צמחים שונים מאותו הצבע- עלים ופרחים. בדרך זו יכולים הילדים להתבונן וללמוד על שלל הגוונים והמרקמים שבכל צבע וצמח בבריאה. בין הפעילויות היא גם חיבור שני צבעי פרחים יחדיו- אדום ולבן למשל, ופסיעה נרגשת עימם אל הערוגה הוורודה. הפינה הכחולה, שבחצר הבימבות והתלת-אופנים, מסקרנת במיוחד- התקבצו ובאו אליה שלל כחולים, שביחד יוצרים מראה נפלא עם האדניות והשמיים התכולים

ילד כחול

ומספרים השמים ואומר הרקיע

מברכת רם אל קריעת-ים

מדוע תבקש אדמה פני שחק

ומדוע יניף  עץ ידיו למעלה

ומדוע זה אדם, ישא עיניו אל ההרים

למים חיים צמאה נפשם

:ונסיים במילותיו של ר’ משה אבן-עזרא

אֶרְאֶה צְבָאִים עַל ֿפְּנֵי ֿשַׁחַק \ וָאֶחֱשֹׁב אֹתוֹ כְּגַן פָּרָח

.עַד ֿיַעֲלֶה שַׁחַר כְּיוֹנָה מִֿ \ תַּחַת כְּנַף עֹרֵב אֲשֶׁר פָּרָח 

דפים נוספים בנושא

גלרית עיצוב גנים
סודות מלב הגן
 סדרת הרצאות על עיצוב גנים
עיצוב גנים לפי צבע

כתבות נוספות

תור הזהב

חיפוש אחר הזהב בטבע

כתב סתיו

ביאור בתמונות

בצבע תלדו גנים

השפעת נופי א"י על עיצוב הגן