תור הזהב
תור הזהב
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
צורית אדולף
צורית אדולף
©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
Iris
Iridaceae
אירוס
משפחת האירוסיים
בפרחים רבים נתברכה ארצנו, אולם אין ספק, שההדורים ביותר מבינהם הם קבוצת אירוסי ההיכל (אירוס אונקוציקלוס). 54 מינים פזורים ברחבי המזרח-התיכון, מתוכם 9 הם אנדמיים לארץ ישראל ומפארים אותה מן החרמון ועד הנגב.
גודלם הרב של הפרחים, המגיע עד כ-20 ס"מ (אירוס הגולן), מאפשר לנו לחוות את עולם הצבעים של הטבע, מנקודת מבט יוצאת דופן, באופן יחסי לפרחים אחרים. אין צורך במצלמה ועדשה משוכללות, כדי להתקרב וללכוד את הגוונים והמרקמים הנפלאים, המצויים בכל אחד ממיני האירוס בדרך שונה. בצילום פרחים בגודל "רגיל", קשה להתעלם מקווי המתאר החיצוניים המסגירים את העובדה שזה פרח, בוודאי לא כשגם הרקע שותף בתמונה. ואילו כאן, מספיקה התקרבות קלה, כדי להיבלע אל תוך עולם דמיוני המכיל רק צבעים בצורות מיוחדות.
פעמים רבות שמעתי מאנשים טרונוית על כך שהתצלומים שלהם אינם נראים "מקצועיים" מספיק. הסוד הגדול טמון בהתקרבות הזו. צעד אחד קטן. עוד סנטימטרים ספורים עם העדשה ואתם שם. לא לפחד להתקרב. וכן, גם עם בני-האדם זה הסוד.
ולבקר בהיכלו
את המסע שלנו נתחיל בעקבות אירוס הארגמן המתחיל לפרוח כבר בסוף ינואר לאורך מישור החוף, מאזור גבעות הכורכר שבנס-ציונה ובית-עובד, דרך שמורת אירוס הארגמן שלחוף נתניה ואף עד עתלית. בתחילת מרץ נצא אל הדרום, שם נבקר בשמורת אירוס ירוחם ולאחר-מכן נמשיך אל אירוס הנגב הפורח בנגב המערבי, במיוחד בסמוך לקיבוץ רביבים. באמצע מרץ נדרים שוב אל תל-ערד, שם נמצא את האירוס השחום, ובזאת תסתיים פריחת אירוסי ההיכל הדרומיים. אל אירוסי צפון הארץ נצא בסוף מרץ. נתחיל במרומי הר הגלבוע וננסה לאתר את אירוס הגלבוע בינות לאלפי המטיילים הפוקדים את המקום. משם נמשיך אל גבעת המורה, בה ריכוז יפה של האירוס הנצרתי. את אירוס הגולן (= אירוס החרמון), נוכל למצוא בצומת המפלים שבמרכז רמת-הגולן. את האירוס ההדור, שלמרות עדינות צבעיו, לדעת רבים הוא
היפה שבמיני האירוס, נוכל למצוא בהר כביר שבשומרון.
מי שזמנו קצר, יוכל לפגוש במגוון אירוסים המרוכזים באוסף, בשני גנים- הראשון הוא בגני רמת-הנדיב (ליד זכרון-יעקב), והשני בגן הבוטני שבהר הצופים בירושלים. כמובן שמועדי הפריחה משתנים בין המינים, אולם תמיד יש מספר מהם הפורחים יחד.
אירוסי ההיכל בטבע
בצמחי נוי רבים, נהוג לעשות הכלאות, כדי להשיג צורות צימוח חדשות ופרחים בגוונים חדשים. גם על אירוסי ההיכל לא פסחה שיטה זו, וכך להפתעתי, מצאתי באחד מביקוריי בגן הבוטני בגבעת-רם, זני מכלוא מעניינים, המורכבים ממספר אירוסים, שהפיקו שילובי צבעים מרהיבים. עם כל ההתרשמות הגדולה, חשתי שאולי דווקא במקרה של אירוסי ההיכל, הכלאה זו היא מיותרת. אך, כמובן שהדעות חלוקות. לשיפוטכם. למטה תוכלו לראות שלושה זני מכלוא שונים. הזן 'מור' למשל, מורכב מאירוס הדור זן שומרוני, אירוס הנגב ואירוס הגולן.
אירוסי ארץ-ישראל
מלבד אירוסי ההיכל, עוד מספר מיני איריס גדלים בארץ. אמנם לא בעלי פרחים גדולים כמו אלו שפגשנו למעלה, אך גם הם מרשימים. בחיים ידוע שהכל יחסי, וכאשר אנו מוצאים את האירוסים הללו בטבע (ללא שההיכליסטים גונבים את ההצגה), הם גורמים להתרשמות לא פחותה. כן, אפילו הצהרון המצוי, שלמרות גודלו הנעלם בין צמחי האביב, כשמוצאים אותו על רקע אדמת הנגב המבהיקה, הוא מרומם את הנפש. הכל יחסי.
אירוסים תרבותיים בגן
מי שחפצה נפשו באירוסים, שיפארו את גינתו, אמנם לא יוכל להנות מאירוסי ארצנו המוגנים (את האירוס הענף ואירוס ארם-נהריים ניתן למצוא לעיתים במשתלות), אך אירוסים שמעבר לים, בהחלט ניתן למצוא. בני משפחת האירוסים הם גאופיטים בעלי קנה-שורש, אשר בגינה עם טפטוף, ישמרו על עלים ירוקים כל השנה. אחד מן הנפוצים במשתלות הוא האירוס הגרמני, לו פרחים גדולים ומרשימים בסגול, צהוב ולבן, החוזרים ופורחים מדי שנה ויוצרים גושים מרובי פריחה לאורך הזמן. במקומות מוצלים בגינה נוכל לשתול אירוסים מקבוצת מכלואי לואיזיאנה הפורחים בסתיו ובאביב בצהוב, סגול כהה וורוד עתיק. וכן את קבוצת האירוסים היפניים בעלי הפריחה הלילכית. שתי קבוצות אלו הן צרכניות מים מרובים. אירוס אלג'יראי הוא אמנם סוס עבודה ותיק וחזק המתאים לתנאי הארה שונים, אולם פריחתו נעלמת לה מעט בין עליו. יוצא דופן במשפחה הוא האירוס ההולנדי, הצומח מבצל. אירוס נפלא זה מגיע בצבעים סגול, כחול, צהוב ולבן, ובד"כ נמכר בסתיו בתערובת צבעים. מי שלא הצליח להשיגו לפי צבע (משתלת יודפת), יוכל כמובן לסמן את הפרטים ולהעתיקם למקום המתאים להם בגינתו לפי הצבע. לאירוס ההולנדי עלים סרגליים דקים וארוכים במיוחד הנוטים ליפול על הצמחים שלידם, על-כן מומלץ לשתול את הבצלים תחת צמחים מעוצים בגובה של כחצי מטר, כך שמראהו ישאר נאה.
בני-דודים אירוסיים
רבים הם הגאופיטים המקשטים את גינותינו באביב ומשתייכים למשפחה זו. חלקם בעלי קנה-שורש השומרים על מראה ירוק כל השנה דוגמת מיני דאייטס, בלמקנדה, נאומריקה וקרוקסומיה. וחלקם פקעות המפציעות בחורף דוגמת כרכום, סייפן, פרזיה ואיקסיה. בתמונות למטה תוכלו להתרשם מהצבעים הרבים אותם תוכלו (לעיתים עם מעט מאמץ), להוסיף לגינה.