החלק האחורי והמשפחתי של הגינה, בנוי רחבת ישיבה, מדשאה קטנה וערוגות סביב לה. הדשא הישן והמנוון הוחלף בדשא דרבן עמיד וחזק. עצי ההדר, הפג'ויה והתאנה נגזמו ועוצבו מחדש כך ששמש דרומית תחדור לגן. שיחים לא קשורים הוצאו ממקומם. האבנים הירושלמיות שנקברו באדמה והקטינו את הערוגות, הועמדו על צידן הצר ויצרו ערוגות מוגבהות שמולאו באדמת תערובת בריאה. יצירת ערוגות מוגבהות בגינה קטנה יוצרת אשליה של גינה רחבה וגדולה יותר. במקרה של גינה זו, הן גם תוחמות את המדשאה טוב יותר ועוצרות רגליים קטנות וכדורי-רגל מלהסתובב בין הצמחים. נשתלו צמחים לפי תבנית צבע היושבת על אדום ואוספת איתה גם מעט ורוד, בורדו, כסוף ולבן. אל עצי השזיף הדובדבני (פיסרדי) והחלבלוב דמוי קוטינוס האדומים חברו זני אקליפה אדומים, קורדילין אדום, ביצן משונן 'רובי' ואיריסיניה והוספתי כסופי-כנף דוגמת- ערער 'בלו הבן', ברזילי הדור, סביון מלבין, סביון שלהבתי, פיטוספורום יפני 'מגוון' ועוד. בין פרחי הגינה האחורית האדומים ישנם: היפואסטרום 'רד ליון', אלסטרומריה תוכית, פנטס איזמלני, המרוקליס, מרוה אדומה היוצרת ספיח רב בכל פינה, ניצנית 'וונדי' חורפית ועוד

הגינה נבנתה בשנה שלפני שנת השמיטה ותוכננה בהתאם לעמוד בגאון גם בשנה זו מבחינת ההכנות של הגיזומים, העשרת הקרקע ובחירת צמחים אמינים שחלקם יוצר ספיח מדי שנה, כגון אשולציה קליפורניה, מרוה אדומה 'סנואו נימפ', מללנית ריחנית לבנה ותורמוס ההרים בכניסה לגן, ומאחור כאמור מרוה אדומה, לע-ארי בינוני 'בורדו', מללנית ריחנית לבנה, ביצן משונן 'רובי' וכן גאופיטים רבים