כמה שנים לאחר הקמת הגן, הגיע למקום ישראל אייזנברג, ומאז ועד היום, הוא המטפל והמשגיח המסור לכל צמח וצמח. שוב ושוב, אני מוצא את עצמי חוזר אל הגן הנסתר. הפסקה לשעה קלה ממהירות החיים הדוהרים.

השיחות עם ישראל המקסים, נשמעות לעיתים כאילו לקוחות מזמן אחר- לפני שהבוטנאים עברתו את השמות. לפני שהגינון בארץ הפך להיות מדעי. כשהגינון עוד בא מהלב. כשהשמות העדכניים לא באמת שינו הרבה. אצל ישראל עוד יש אופונציה, והניצנית עדיין קלנצ'ואה וההבחנה הדקה בין הזנים והמכלואים הרבים של הסוקולנטים, אינה מעכבת את ההנאה מהם. מלבד כמה שלטים בודדים ישנים, לא תמצאו פה מידע על כל עלה ופרח, עם שמות ארוכים ומסובכים כמו בגנים בוטניים אחרים בארץ. שלטים ש-סליחה... תמיד גורעים מן ההנאה של התבוננות בתמונת גן. גן של פעם

המקצועיות והידע האדיר של ישראל נובעים מאהבה אמיתית. אהבה תמימה לצמחים. אהבה שאינה מעורבת בנגיעות "מסחריות". הוא אינו חלק מקהילת הפייסבוקקטוסים למיניהם. הוא פשוט אוהב את הגן וצמחיו והם אוהבים אותו. ואיני יודע מי השפיע יותר האחד על השני- ישראל על הגן, או הגן על ישראל. דומה כי שניהם אחד.