עיצוב הגן

תכנון ועיצוב הגן החלו זמן קצר בלבד לפני שנת השמיטה. זמן קצר מדי עבור גן שכזה. אך התהליך המיוחד, לכד את מחשבותיי ללא מנוח משך ימים רבים ולא הרפה עד שהעיצוב היה שלם.

אמנם, בכל גינותיי אני עושה שימוש רב בצמחים בעלי עלווה צבעונית, כדי לשמר את תבנית הצבע של לאורך כל השנה. אולם בגן זה, השימוש בעלים הצבעוניים הוא אבסולוטי. הצבע הירוק המסמל בעיני חיים והתחדשות, פשוט לא מתאים כאן. לא רציתי "לקלקל את האווירה". על-כן, אף שישנם פרחים רבים שהיו יכולים להועיל לתבנית הצבע של הגן, הם נדחו בשל עלוותם הירוקה.

הבחירה בעלווה הצבעונית, ועוד רק בשלושה צבעים, הפכה את המגוון הבוטני למצומצם (יחסית לעיצובי גינות שאני בד"כ יוצר). אדום – אפור – שחור. זהו. אך תוך כדי היצירה גיליתי, שדווקא הגבלה זו, יוצרת משהו מיוחד. המינימליסטיות הזו, השימוש החוזר באותם הצמחים, בשילובים משתנים, יוצרים אווירה מאד מיוחדת עבור המטייל בין שבילי הגן. אין כאן מופעים בוטניים המושכים את העין בפתאומיות. אין התפרצויות רגשיות עבור הלב. יש כאן שקט. שקט ויזואלי. שקט של אחרי מלחמה.

המשחק בין הצבעים החוזרים על עצמם, בתצורות, גדלים ומרקמים משתנים הינה לב העיצוב. בחינת התגובות שנוצרות בין החומרים- הדו-שיח (תרתי משמע) שנוצר ביניהם- החיבור והניגודיות, הם אלו שיצרו את הגן.