תור הזהב
תור הזהב
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
צורית אדולף
צורית אדולף
©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
הפרחים של בריגדיר קיש
An Englishman in the Desert
פרדריק הרמן קיש, נולד למשפחה יהודית בשנת 1888, במחוז דרג'ילינג שבהודו.
הוא שירת בצבא הבריטי במלחה"ע ה-1, נפצע וחזר מספר פעמים ואף צוין שלוש פעמים לשבח וזכה לעיטורים שונים מטעם הצבא הבריטי והצרפתי. במלחה"ע ה-2 היה קיש לקצין ההנדסה הראשי של הארמיה השמינית, שהוצבה בצפון-אפריקה.
בסוף שנת 1942, התקיימה המערכה החשובה ביותר במדבר המערבי – מערכת אל עלמיין, שהייתה לנקודת המפנה בלחימה בצפון אפריקה. במערכת אל עלמיין, פיקד קיש על למעלה משבעים יחידות הנדסה שונות והיה אחת מדמויות המפתח במערכה זו. המשימה – לפרוץ את המכשול הגרמני שהיה בעומק של כשמונה ק"מ, ונקרא "גני השטן". קיש היה המפקד מאחורי פיתוח השיטות לפריצת המכשול, אמון הלוחמים, ציודם והובלתם לביצוע משימתם.
בקרבות בתוניס, בקרבת העיר גבס, סייר בריגדיר קיש בחזית שהיתה זרועה שדות מוקשים. ביום ב' בניסן תש"ג (7.4.1943), עלה בואדי עקארית על שני מוקשים שהתפוצצו והרגוהו. בן 54 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית קברות צבאי בריטי בתוניסיה, סמוך למקום בו נפל. הוא השאיר אחריו אישה ושני בנים.
בדברי הספד שכתב עליו ד"ר חיים וייצמן נאמר: "מותו במשימה בשדות תוניסיה בשירות בריטניה עלה בקנה אחד עם העיקרון של חייו: שירות נאמן לבריטניה ולעניין היהודי". משה שרת כתב: "לבך האיתן פעם עם גאולת ישראל. על התרומה שהעלית בעבודות חייך למען המולדת ועל הקרבת עצמך למענה - ינו'ן שמך לעד".
לאחר המלחמה קמה אגודת ידידים להנצחת זכרו של קיש. בראשה עמדו אישים כגנרל אייזנהואר ופרופסור אלברט איינשטיין. נשיא הוועדה, פילדמרשל מונטגומרי כתב: "שום חייל אחר בצבא זה שלחם, לא שירת ביתר נאמנות וביתר אומץ לב ממנו. מותו היתה מכה קשה לכולנו".
הכתוב הוא מתוך מאמרו של אל"מ (מיל) ד"ר בני מיכלסון.
בתחילת 1943, היה קיש עם צבאות בעלות הברית, בפיקוד גנרל מונטגומרי בהתקדמותם לעבר תוניסיה. כ-235 ק"מ דרומית לטריפולי שבלוב, מצא את מחנה הריכוז ג'אדו Giado, בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב, במטרה להשמידם. זכה קיש להיות חלק מהשחרור הראשון של מחנה ריכוז במלחה"ע השניה, כשהוא חולק עם היהודים שניצלו את יהדותו שלו.
מתוך דף הלוחם של קיש באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחה"ע ה-2
ואם-כן, מה לבריגדיר אנגלי ולשמורת העין?
הביטו מבעד לעדשת המפקד -
וכך, בעת שהיה מטייל ב"גני השטן" שנשתלו ביד רומל האכזר,
היה חורש הוא את אדמת המדבר
מנכש עשבים שוטים שנזרעו על-ידי אויב זר,
מנקש לו פרחים לספרו המוזר.
ולפתע שני פרגים, הוסרה נצרתם.
ושלחו את זרעיהם באודם שפתם.
מתבונן בם.
ונרדם.
בימים אלו, בדיוק 80 שנה מעת ליקוט הצמחים, זכיתי לפגוש במחברות אלו ולתעד את הצמחים. חלק משמות הצמחים שונו מאז ותודה רבה לד"ר אורי פרגמן-ספיר על העזרה בזיהוי הצמחים.
הנה הם לפניכם.
אן אינגלישמן דה דזרט.
להגדלת התמונות לחצו עליהן
