top of page

אור זרוע

דומה כי קרן אור דקה, עוברת כחוט השני בכל הכתבות אותן הגשתי לכם במהלך השנים. קרן אור המאירה את הטבע וצמחיו באור חדש ויוצרת מילים ותמונות מרגשות עין ולב. והרי אלמלא נגיעת האור, ולו הקטנה ביותר, מה יעשו עינינו? מה יבין שכלנו? ומה ירגיש לבנו? וכמאמר החכם באדם- ''ומתוק האור וטוב לעיניים לראות אור השמש'' (קהלת יא ז).

אבקש היום להתחקות אחר השפעת האור על הטבע הסובב אותנו, השפעתו על גינותינו, ובעיקר, כיצד הוא ממלא אותנו וגורם לנו להרגיש. לאור זאת, ננסה להבין, כיצד ראוי לעצב את הגינה שלנו ולמקם את הצמחים שבה. תוך כדי הטיול נפגוש בתמונות רבות, שיעזרו לנו לבחון את הקשר בין האור לבין עדשת המצלמה, ומתוך זאת ננסה לשפר את יכולת הצילום שלנו.

ויהי אור

בוקר אור לכם. ברוכים הבאים ותודה שקמתם בשעה כה מוקדמת.

על כל אזור בעולם מאירה השמש מזווית שונה ונותנת לו תאורה משלו. מטיילים בעולם מעידים, כי האור הנופל על ארצנו מיוחד במינו. אמנם בשעות הצהריים, כשהשמש גבוהה במרכז השמים, האור בוהק וקצת קשה להתבונן ולצלם, אך לכן התכנסנו בשעה מוקדמת זו- אין כמו אור הזריחה ואור השקיעה, כדי לחזות במראות הנפלאים של ארצנו. כשהשמש נמוכה, נראה זה כאילו הכניסו את העולם לתוך סטודיו, בו התאורה מכוונת בצורה מדויקת ומחמיאה לכל מה שעומד בדרכן של קרני האור. בואו נצא לדרך ונתבונן על העולם הנצבע באור יקרות זה.

אולם תחילה, קצת תרגלי כושר. שתי נקודות חשובות, יעמדו לנו לעזר כדי להפיק את המיטב מן הצילום. הראשונה- כיפוף הברכיים. בד"כ כשאנו מצלמים, נמצא את עצמנו עומדים זקוף ויציב. אך נסו לרגע להתבונן על העולם מזווית מעט יותר נמוכה, וראו איזה פלא- לפתע יש שמים בתמונה והכל נראה רחב, גדול וצבעוני יותר. על-כן, ראשית נעבוד מעט על גמישות הברכיים. מי שרוצה להדר ולקבל תמונה רחבה אף יותר, יוכל פשוט להישכב על בטנו ולצלם מזווית זו. מה שנקרא מבט "ממעוף השבלול". רק זהירות בבקשה על הצמחים שתחתיכם.

והנה, עולים להם קולות תמיהה- הן מזווית זו, השמש נכנסת לנו לתמונה- האם היא לא "תשרוף" אותה? גם קשה לנו לראות את הנוף בצורה כזו...  אם-כן, מלבד תרגלי ברכיים, גם לעיניים צריך לעשות מעט מתיחות בוקר.

הארת פנים

במצלמה יש אפשרות להקטין את חשיפת האור הנכנסת מבעד לעדשה. בד"כ החשיפה נמצאת על מצב מאוזן- 0. כשאנו מצלמים מול השמש, הזיזו את מצב החשיפה למצב של בין מינוס 1 למינוס 2, כדי שהתמונה לא "תשרף" וגם יהיה לנו יותר קל לראות מבעד לעינית. ככל שפחות אור יכנס לתמונה, כך יהיו בה יותר פרטים, אותם נוכל לחשוף אח"כ, כשנעלה את התמונות על מסך המחשב (לא צריך תוכנות עריכה מקצועיות עבור כך. בכל תוכנה בסיסית האפשרות של הבהרה קיימת). את כמות החשיפה ע"ג המסך, נקבע בהתאם לצורך. שימו לב, שגם לתמונות "שרופות" מעודף שמש, יש מראה מיוחד.

כמו בכל דבר בחיים- הכל במידה. כשאנו מעלים למחשב תמונה "סגורה", כלומר תמונה חשוכה יחסית שצולמה מול האור בחשיפה מועטה, יש "לפתוח" אותה לאט. בכל פתיחה, יתגלו לנו עוד ועוד פרטים, עד שנרגיש שזה מספיק. מספיק למה? מספיק כדי להעביר את התחושה שהיתה לנו בעת הצילום. וזכרו- לעיתים מעט זה הרבה.

לפני שנים לא רבות, כל לחיצה על כפתור המצלמה, לוותה בחישובים רבים. אף חישובים כלכליים. אולם היום, בעידן הצילום הדיגיטלי, בו הלחיצה על הכפתור כבר איבדה מזוהרה, יש באפשרותנו לצלם תמונות רבות מספור. דבר זה נותן לנו את האפשרות להתנסות ביתר קלות. לפעמים, בעת שאנו נתקלים בתמונה מעניינת, חשוב לצלם אותה ממספר זוויות ובמצבי צילום שונים. כך שלאחר-מכן מול המחשב, נסיק מסקנות ונלמד כיצד להשתפר להבא.

מצב החשיפה במצלמה שלי, קבוע תמיד על 1-. בתאורה של ארצנו זה המצב המיטבי בעיני. אם צריך להבהיר את התמונה, תמיד אפשר לעשות זאת. מאידך, אם התמונה חשופה מדי לכתחילה, פרטים רבים אובדים ולא ניתן לשחזר אותם. כשמצלמים אנשים, הדין שונה לחלוטין- אם מקור האור יהיה מאחוריהם, הם יצאו חשוכים. אם האנשים יעמדו מול מקור האור, הפנים שלהם יראו חמוצות משהו, בשל הסנוור. יש לחפש את מידת הביניים- זווית קלה ימינה או שמאלה ממקור האור, יפתרו בד"כ את הבעיה והתמונה תצא ברורה ומחויכת.

הוצאה לאור

כעת, משמתחנו את העיניים והברכיים, נותר לנו עוד תרגיל כושר אחד- חידוד ההתבוננות. כשאנו יוצאים ליום טיול, בו המצלמה עובדת שעות נוספות, שימו לב, שהתמונות מתחילת היום שונות מאלו שצולמו בהמשכו. הן כאילו פחות מוצלחות... כאילו היינו פחות מרוכזים. לא פעם אף נמצא את עצמנו מצטערים על תמונה "ששכחנו" לצלם בתחילת הדרך. אמנם גם ההתבוננות דורשת מתיחות. "מטר רבוע" הוא תרגיל טוב עבור זאת. לפני שנצא לדרך, נתפרס בשטח וכל אחד ואחת יתפסו להם מקום משלהם- מטר על מטר. על הרגליים אסור לצאת מריבוע זה. מאידך, המחשבה יכולה לצאת ולשוטט בעולם בעזרת עין העדשה. נסו לצוד במשך 3 דקות את התמונות הטובות ביותר שתוכלו- נוף מרוחק, נמלה סוחבת זרע, אדם מתבונן, ציפור חולפת וכדומה. עכשיו אנו מוכנים לצאת לדרך.

כשיוצאים לצלם את הטבע, לעיתים צריך לעבור דרך ארוכה ומייגעת עד שמגיעים אל המקום, או אל הצמח שחיפשנו. אך היום, האור הוא מטרת הטיול. אמנם הוא נמצא בכל מקום, אך עדיין, אנחנו צריכים לחפש ולצוד אותו - בין העצים, מאחורי הפרחים, או נושב בקצות העשבים. בעת פגישה בתמונה מעניינת, עצרו לרגע וחפשו בה את האור- מאיזו זווית הוא מגיע? כעת הסתובבו סביב ה"תמונה" וחפשו את זווית הצילום שלכם (כמובן שאפשר מספר זוויות). בתמונות שלפניכם, תוכלו לחוות דוגמאות שונות להשפעת זווית האור על התמונה.

לחצו על התמונה להגדלה

מופע אור-קולי

השעה עדיין מוקדמת. זהו זמן נפלא לצלם בין העצים. הביטו בתמונות המתגלות לנגד עיניכם- שורות ארוכות של אור וצל מתערבבות להן ומרקדות לצלילי תנועת הרוח בעצים, ולרגע נדמה כאילו גלים ירוקים משייטים ביער. מדי פעם מתגלה לנו השמש מבעד לצמרות העצים, אולם לא בכל עוזה, אלא ככוכב מנצנץ. אל תחששו לצוד אותה בעזרת המצלמה. וכמו בציור של ילדים, נסו למקם אותה בפינת המסגרת ותנו לקרניים שלה להתפרש ולהאיר את  התמונה.

האור הגנוז

כעת, לאחר שחווינו את התמונה בכללותה והרגשנו את כיווני האור, נרד קצת לקרקע ונחפש את האוצרות הטמונים ברחבי היער. לא צריך מפה כדי למוצאם, אלא רק להתרכז בקרני השמש החודרות מבעד לצמרות. לכו בעקבות הקרניים וחפשו היכן הן פוגעות. לפתע, בתוך סבך השיחים, מאחורי גזע העץ, וממש ליד רגלנו, מתגלות תיבות האוצר. כדי לפתוח אותן, סובבו סביבן וחפשו את מפתח הצל. כשתמצאו אותו, תדעו מהי הזווית בה נשלה את עלי-המטבעות הזוהרים באור יקרות.

נקודה חשובה בצילום פרחים (ובכלל בצילום עצמים), הוא הרקע. צילום פרח, או צמח קטן על רקע של צמחים אחרים, יגרום לו להיבלע בתוכם. על-כן חשוב מאד לחפש עבורו את הרקע ה"נקי" ביותר בו לא יהיו הפרעות מיותרות. רקע כהה הוא אידיאלי עבור זאת, אותו נוכל להשיג ע"י צל. נסו לחפש האם יש אזור מוצל מצידי הפרח ומקמו את עצמכם מולו כאשר הפרח בתווך. אם אין צל , אפשר ליצור אותו ע"י אדם שיעמוד בזווית המתאימה ויצל על האזור שמאחור. אפשרות נוספת היא לפרוש בגד כהה מאחורי הפרח או אפילו את תרמיל הטיול. גם רקע אחיד שאינו כהה, כמו סבך עלים צפוף ואחיד, סלע, קיר, או טוב מאלו- השמים, יעשו עבודה מצוינת.

אם אתם מצלמים בעזרת מצלמה טובה, ולא ע"י מלבן דק ומצלצל, כוונו את הצמצם למצב פתוח ככל האפשר. בעדשת מקרו- 2.8, בעדשה אחרת 3.5 - 5.6. כשהצמצם פתוח, עומק השדה מתקצר והעצם עליו מכוון הפוקוס יוצא חד ואילו הרקע מטושטש. עבור צילום פרחים, חרקים ועופות (וגם אנשים לעיתים), זה מצב אידיאלי. כך, גם אם הרקע לא נקי, העצם שבפוקוס יצא בולט וחד.

כעת כל שנותר הוא לחבר יחדיו את כל הנתונים הללו ולצלם את התמונה "המושלמת". והאם קיימת כזו תמונה בכלל? עם הזמן והניסיון, הנתונים הללו הופכים להיות חלק מטבע הצילום שלנו והתמונות טובות יותר. בתמונות המצורפות תוכלו לראות דוגמאות שונות למצבי הצילום שפגשנו לעיל. לא "מושלמות", אבל ניסיתי.

אם לאור העובר בעלי הכותרת אין חשיבות גדולה, ישנה נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון והיא זווית צילום הפרח. מבט על הפרח מלמעלה, יתן לנו פרח שטוח וכמעט דו-מימדי. נסו להתקרב את הפרח מזווית של כ-45 מעלות ולצלם משם.

פרחי אור

שעות יקיצת הטבע, כבר חלפו להן וכעת השמש כבר טיפסה לה אל-על. העין שלנו, שכבר השתחררה לה מקורי השינה, מושכת אותנו כעת אל דקויות עדינות ומיוחדות. התמונה השטחית והחיוורת שהיתה כאן אתמול, מתמלאת היום באינספור פרטים חיים, הצובעים את העולם באור חדש. מהיכן נתחיל? אולי פרחים?

עלי הכותרת של הפרחים הם חומר דק ונפלא, הנותן לקרני האור לעבור דרכו ולגרום להם לזרוח. אין צורך בשמש נמוכה עבור זאת, גם שעות הצהריים יספקו לנו תאורה טובה. כל שצריך הוא לעמוד בזווית הנכונה. ומהי הזווית הזו? מקמו את עצמכם אל מול השמש, כאשר הפרח בתווך. אמנם אם הצמח נמוך והשמש גבוהה בשמים, נאלץ למתוח מעט את אברינו. בפרחים הגדלים על שיחים ועשבוניים גבוהים זה פחות בעייתי.

לחצו על התמונה להגדלה

אור וצל

פגשנו בעלי כותרת רכים, אותם לאור אין בעיה לחדור. אך מה יעשה האור כשיפגוש עצם אטום למעבר? הוא ישרטט לנו את קווי המתאר שלו בצורה מרהיבה וזאת על רקע זהב של שקיעה או כחול של שמים. נסו לתת לשמש להציץ מאחורי הגזע ותקבלו דרישת שלום חמה.

אור-גני

שעת צהרים הנה זה באה. הגיע הזמן לחפש פינה מוצלת תחת אלון ותיק ולנוח מעט.

הניחו את המצלמה בצד ושחררו את שרירי הצוואר הדואבים.

כעת, משצברנו חוויות מאירות עיניים בטבע, ננסה להבין כיצד לשחזר את הרגעים הללו, גם אצלנו בגינה, כדי להנות מהם כל יום. שכן התמונות שראינו, יהפכו במקרה הטוב לשומרות המסך שלנו. במקרה הפחות טוב, יצללו אל התהום בים התיקיות שלנו.

כדי לשמר את הזכרונות ולהפוך אותם למציאות בגינה, נקדים ונפנה אל דברי הרמח"ל: "יתרון ידיעת הדברים, על מתכונת חלקיהם, כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעיו, מראיית חורש הקנים הצומח בערבוב.... היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמו שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביפי מלאכותיו יתענג וישתעשע." (ויש להעמיק שם בדבריו).

אנסה, לפי מיעוט כוחי להבין את הדברים - נמצאנו למדים, כי הטבע מורכב ממרכיבים רבים- זאת ודאי ידוע. אולם מי שחשקה נפשו להתעמק, להנות ולשמר את המראות הנפלאים של הבריאה, חייב הוא להבין, לא רק את מרכיביו של המראה, אלא גם את היחסים שנוצרים ביניהם.זאת אנו עושים היום, מתוך התבוננות בהשפעת האור על הטבע, דרך עדשת המצלמה.

כשננסה להעתיק את המראות שחווינו אל הגינה שלנו, ניקח בחשבון את שלל המרכיבים של הגינה (עצים, שיחים, פרחים, חומרים דוממים, פינות ישיבה, חלונות הבית), נוסיף להם את התובנות של האור בטבע ונתחיל לעבד- היכן למקם את פינת הישיבה בגינה ביחס לשקיעה? איזה מיני צמחים כדאי לשתול בין חלון חדר השינה והזריחה? כשחודרת השמש מבעד לעץ הוותיק שבגינה- מהו צבע הפרחים אותם נרצה שתפגוש? האם כדאי לוותר על חלק מצל העצים כדי להחדיר יותר שמש לגינה? לכל גינה שאלות ותשובות משלה.

בואו ניקח דוגמה – אחד ממראות הטבע היפים והמענינים ביותר (לעניות דעתי), הוא מראה של צמח דגן המבצבץ מבין הסלעים וזוהר באור שקיעה. כעת נפרק את המראה – מרכיבים: דגן, סלע ואור נמוך. היחסים ביניהם: סלע מגושם, כבד וסטטי, אול מול צמח דגן עדין, אוורירי ומלא תנועה. השיבולת הזוהרת מורכבת מהיחס בין האור, הצמח והעין שלנו. אם ארצה להעתיק מראה זה לגינתי, אחבר את שלושת המרכיבים ואעמיד אותם ביחס הנכון.

המשוואה: דגן + סלע + אור = שמחה. פשוט.

כסמנתיון רחב עלים Chasmanthium latifolium

לגעת באור

לצמחי משפחת הדגניים, יש מקום מיוחד בכתבה זו. בשונה מצמחים אחרים, לדגניים יש תכונה ייחודית של קליטה והפצה של אור לכל עין ולכל לב. למיקומם בגינה, יש חשיבות רבה וצריך שיעשה מתוך מחשבה והבנה, כך שיבואו לידי ביטוי בצורה מיטבית. כדי לאפשר לשיבולים לקלוט את האור ולהפיצו סביב, הם זקוקים לגעת באור, כלומר, לגדול במקום פתוח ומאוורר מהפרעות רקע כמו ריבוי שיחים מצלים, קירות ועצים. תכנון השתילה יתבצע ע"י מתיחת קו דמיוני בין הצופה בגן לבין מקור האור, כאשר הצמח עומד בתווך. הגינה נשקפת בד"כ, מפינת הישיבה, מחלונות הבית, מהכניסה ומשבילי הגינה. על-כן, המיקום ייקבע בין מקומות אלו לבין מזרחה ומערבה של הגינה- מיקומי הזריחה והשקיעה. בלילה, מומלץ לכוון את תאורת הגינה, שתאיר את הדגניים מלמטה כלפי מעלה. בשונה מצמחים בעלי עלווה צפופה ומלאה, שפעמים רבות חוסמים את האור, אווריריותם של הדגניים מאפשרת ניצול מקסימלי של כל קרן אור קטנה.

הרקע לצמחי הדגן (בעיקר הגבוהים), צריך להיות נקי- קיר חלק, צמחיה אחידת-מראה או שטח פתוח, כדי שהשיבולים המזהיבות בשמש יזהרו עוד יותר. שתילה בתוך סבך צמחיה היא אפשרית, אולם יש לשים לב שנוצרת ניגודיות מספקת בין עלוות הדגניים לבין שאר הצמחים- בין במרקם ובין בצבע. גם שתילת מספר מיני דגניים דומים בקבוצה היא לעיתים בעייתית, שכן הם גונבים אחד מן השני את ההצגה. האיזון בין כל פרטים אלו צריך להילקח בחשבון.

אור-נמנטל גרסס.

לחצו על התמונה להגדלה

אורות גבוהים

נשאר עוד לרגע בהרהורים על הגינה ונתבונן בהיבט נוסף. חווינו מקודם את עדינותם של הפרחים עת האור חודר אותם, אולם גם לעלים יש משהו לומר. אמנם כשאנו חושבים על עלים, הצבע הירוק קופץ מיד למחשבה, אולם בדומה לפרחים, גם עלי הצמחים מתהדרים בשלל צבעי הקשת (הזכרתי פעמים רבות בעבר, את חשיבות צבעי העלווה בבניית תבנית הצבע של הגינה ואין זה המקום להאריך בכך). לענינינו, הופעתם של העלים הצבעוניים (גם הירוקים כמובן) בחלק העליון של הגינה, על-גבי עצים ושיחים, שם אין "הפרעות", מאפשרת להם להיות חשופים למעבר קרני האור, כמעט משך כל היום. כל שנותר לנו לעשות, הוא לעמוד בצילם ולהביט מעלה, כדי להנות מהזוהר. כשהשמש נמוכה בשמים, הארה זו אף מתגברת ונדמה לעיתים כאילו העץ הופך למנורה ענקית המפיצה את אורה לכל עבר. ראוי לציין במיוחד עצים בעלי צבעי שלכת זהובה, הנדמים בסתיו למדורות ענק מופלאות. מה נאה התחושה להתעורר בבוקר סתווי, כשמנגד לחלון המזרחי דולקת לה אלה ארץ-ישראלית.

אור אדום

אור כתום

אור ירוק

מהירות האור

השמש כבר מתחילה להנמיך ואנו בדרכנו חזרה אל המכונית. אך כדאי לעשות עצירה לרגע ולרדת אל המעין שלמטה בשביל. הביטו במי הבריכה שסביבו – מים חיים - אם יש אולי דרך לחוות את מהירות האור, זה דרך הזהרורים שבמים. הכינו את המצלמה בפוקוס, זרקו אבן קטנה למים ולחצו על הכפתור. הצלחתם ללכוד את האור.

לחצו על התמונה להגדלה

בדרך הביתה, אין הרבה דיבורים.

עייפים.

מהורהרים.

שדות זהובים חולפים מול עינינו. אלומת אור באלומת שיבולים.

אור אחרון

חזרנו הביתה. אך במקום להכנס פנימה, אני מוצא את עצמי מניח את התרמיל ומתיישב על הספסל בגינה.

היא נראית אחרת פתאום.

והעתיד שלה? אחשוב על זה כבר מחר בבוקר.

אור זרוע 

האור הראשון מתוך חושך בוקע

וכל צמח דגן מילדות זאת יודע-

שכתר זוהר משיבולת קובע,

כל מלען וגרגר בזהב הוא צובע.

 

ממזרח החמה כאן בארץ-ישראל

ובין-ערביים מול ים, אעמוד, אסתכל.

ובגב הדגן- פנס בחושך ישתל-

איזה לילה, איזה לילה, איזה לילה, איזה ליל.

 

ובעצם אור כזה, ייקרא הוא אור זרוע -

שעולה ומתגבר כמי תהום ומי מבוע.

ומדוע כה חשוב בזווית להיות קבוע?

כי הצמח בשביל האור נשתל –

כן זאת מדוע.

מקווה שנהנתם מן הטיול.

אם תרצו לקבל כתבות גינון נוספות משמורת העין, תוכלו להצטרף לרשימת הדיוור שמופיעה למטה.

bottom of page