top of page

תור הזהב

לא כל עלה, שמזקין צהבהב.

לא כל שנושא, אגל טל עלי גב.

לא כל חמה השוקעת בסתיו.

לא כל מה, שנוצץ,

הוא זהב.

.

לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.

נצא לטייל בשמורת העין, בה חוברים הבר והתרבות, ונלקט צמחי זהב אל זר השבת: עלי זהב רעננים של אביב, עלי סתיו משלוליות השלכת וכמובן עלים זהובי-עד - עלים מיוחדים, שכאשר מונחים הם בכף-ידי, מרגיש אני כאילו פיסות זהב אני אוחז בידי. כמו... כמו פרסקיה שיכנית 'ססגונית' למשל. ולחשוב שאם אטמין חלקיק זהב קטן זה באדמה, עוד יצמח ממנו גוש זהב... ממש פלא פלאים.

אולם בגן הזהב יש מקום לכל הצמחים- רק צריך להגיע בזמן- מוקדם בבוקר, עת זריחה מעוררת את העולם- אז מתעטפים צמחי הגן בטליתות זהובות של אור ושרים את שירת הבריאה. וכן בין-הערביים, כאשר כל השמש שנאצרה בצמחים במהלך היום, פורצת החוצה ומאירה את העולם ברסיסי זהב- אז עולה הזמר משדות הזהב המבשילים דגניהם. יד אומן נסתרת, עוברת ומושחת את כל צבעי העולם, בשכבה שקופה של זוהר קסום.

 

.

ניתן לגלול את התמונות

.

.

צמחים זהובי-עד

קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.

כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב. 

משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.

פרסקיה שיכנית 'ססגוני'

ניתן לגלול את התמונות

חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'

צורית אדולפי

חמציץ וולקני 'סנסט וולווט'

בדרך אל ראש הגבעה, נעבור דרך סבך של צמחי אלגיית המטאטאים. מתוך מפרקי ענפיה השבטבטיים עולים "עלי" זהב מתכתיים ממש, עד כי נראה כאילו ילדים אכלו כאן מטבעות שוקולד והותירו אחריהם את עטיפות האלומיניום הזהובות. האלגייה נדירה במשתלות, אולם לאחרונה מצאתיה במשתלת בוטניקה, שבכפר-רות.

בראש הגבעה, ניצב לו עץ מיוחד במינו- גרווילאת ביילי. צידם התחתון של עליה הצעירים, צבועים זהב נחושתי נפלא הנשמר לאורך זמן רב. ענפיה העליונים זקופים וכן העלים, מה שמאפשר לנו להנות מגוני הזהב למרחקים. אין עוד עץ כמוה בארץ ואני בספק אם בעולם. על-כן, מי שחפץ לעצב לעצמו גינה מוזהבת, שתנצנץ מלמטה ועד למעלה, יהיה חייב לתור אחר עץ זה. גרווילאה זו הינה ירוקת-עד, בעלת קצב צימוח נמרץ ומגיעה לגובה של כ-8-10 מ'. לא ברור לי מדוע לא רואים אותה יותר בגינות ארצנו. חבל. ענפיה הקטומים, שומרים על צבעם אף ללא מים וניתן להוסיף אותם לסידורי פרחים יבשים או פלסטיים.

בהמשך הדרך, נפגוש סוקולנט נפלא, שהוא אחד מצמחי הנוי האהובים עלי ביותר- ניצנית חלודה. ראוי לכל אוהב צבע, לאמץ אותה לגנו, שכן אין צבע דומה לה בעולם הבוטני- נראה שהצייר ערבב כאן חום וכתום חלודה עם שלוש קרני שמש מאירות.

ניצנית חלודה

אלגיית המטאטאים

גרווילאת ביילי

.

.

לקראת תחילת הירידה אל המפנה הצפוני של הגבעה, יתחילו להופיע צמחי כריך ראשונים. תחילה, חשופים לשמש, כריך קרומי 'פררי פייר' בעל צבעי הזית המשתנים לכתום-חלוד ושוטפים את סביבתם באור. בהמשך, עם התמעטות השמש, מכסות כריות עשב זהובות את המדרון- אלו הם כריך פרגולי וכריך קומנס 'ברונז'. בצל הסלעים הגדולים, בגומחות לחות, גדל כריך ביוקנן זקוף העלים. את זה האחרון גידלתי פעם בגינה בשרון. בסוף הקיץ המתיש, ניקיתי את הערוגה, וכשהגעתי אליו, הוא פשט נתלש ממקומו בקלות, יבש וחסר חיים. היססתי לרגע, אולם אז תחבתי את צרור העלים בחזרה לאדמה וכך הוא המשיך "לחיות" עוד חודשים ארוכים. האם לא ראוי לספח אותו למשפחת החיעדיים. ולכן, כדי להאריך את חייו, יש לדאוג לו לניקוז טוב- תוספת של אדמת תערובת או טוף לבור השתילה, יעשו את העבודה. 

מעלתם הגדולה של הכריכים הללו, היא יכולתם המופלאה להשתלב בכל מקום בגינה. עם כל צמח, כל צבע וכל מרקם. צבעם הבהיר והנייטרלי, משלים בטבעיות כל שילוב צבעים שיעלה על הדעת ויתרה מכך, גונם ה"יבש" גורם לצמחים שלידם להראות חיוניים מתמיד. גם מראם הטבעי ומעט פרוע, יוצר ניגודיות הרמונית מושלמת עם כל מרקם עלים אחר.

?

אלף צבע ודגן

את ריחות השלוה, העולים משדות העמק הנפרש לפנינו, ניתן להריח ממרחקים. חיטים ושעורים, שיבולים ומלענים. אלף צבע ודגן, מתנועעים עם כל רוח קלילה וממלאים את האויר בחלקיקי זהב. ואכן, ייצוג נאה יש למשפחת הדגניים לאורך כל מעגל השנה- כל סוג ותור הזהב שלו. דגני התרבות, מגיעים אלינו במספר דגמים- זקופים, שפופים, מזרקתיים וכריתיים וכן בגבהים משתנים. ניתן להזמין אותם במבחר צבעים- סגול ארגמני, תכלת, צהוב, לבן מגוון ואפילו ירוק. שתי מעלות גדולות משותפות לרובם- חוסן ותחזוקה מינימלית. דגני התרבות עמידים בפני מחלות ומזיקים, דורשים השקיה מועטה ולמעט גיזום חידוש חד-שנתי בחלק מהמינים, אין צורך לגעת בהם כלל. אלא לראותם בלבד.

.

.

.

את החברות במועדון הזהב, הם קונים דרך יכולת ספיגת והפצת האור המדהימה שיש לשיבולי הפריחה (איתן אפשר לעשות שימוש לנוי גם לאחר שיבשו). המקדימים לפרוח באביב הם מיני בן-אפר המתערבבים בשיבוליהם בין פריחות העונתיים. בקיץ עולים תפרחות מיני הזיף-נוצה וממלאים את הערים וצידי הדרכים בתחושה מהורהרת נעימה. אחריהם יופיעו שיבולי ליימוס החולות הצנועים, ולעומתם, נוצות הענק משובבות העין והלב של קורטדריה מכסיפה. אחרונים במצעד הפריחה ואולי הנאים והנעים מכולם הם זני המיסקנתוס הסיני, מבודרי-השיבולת. מי שהשכיל לשתול כסמנתיון רחב-עלים לצד מרוה צחורה, יהנה עתה משילוב מושלם בין הסגול הארגמני למדליוני הזהב. את הדגניים מומלץ למקם במקומות מחושבים מראש, אשר יצליחו ללכוד את קרני השמש הנמוכות, שמשני צידי היום, ולהפיצן באושר בגינה. מתחו קו ישר בין פינת הישיבה, לבין פאתה המזרחית או המערבית של הגינה, ומקמו את הדגן באמצע. כך תהנו גם מדגני בוקר וגם מדגני ערב.

התפרחות הענוותניות הללו, ילוו אותנו תקופה ארוכה עד לסוף הסתיו. כעת, עם הגיען של מחשבות החורף, יביטו העלים מלמטה במבט מבויש. הם, שפרצו בגאווה צבעונית באביב, ירצו להידבק בענווה ההדורה של התפרחות שמעליהם, ועל-כן יסירו מעליהם בחורף את הבגדים הראוותניים שלבשו, ויעטו על עצמם שמיכה זהובה צנועה. זוהי תקופת הזהב השניה של הדגניים. תנו לדוחן ולזיף-נוצה להתייבש ולהזהיב. הניחו למיסקנתוסים לעמוד ביובשם ולהתנגד בהרמוניה, לאדמות המוריקות של תחילת הגשמים.

ועוד חבר דגני אחד, אחרון וחביב מכל- מאז שהגיע אל שמורת העין, הזריע את עצמו בצניעות בכל מקום והשתלב בהרמוניה מושלמת עם הסובב אותו, עד כי כמעט ולא מבחינים בו, כאילו היה אחד מן העשבים. אך זהו הדבק שמחבר את כל הגן למקשה אחת- מלעניאל דקיק (סטיפה). נכון, הוא אינו מתהדר כטווס זהוב מטבעו, אך השלוה שהוא מקרין בתנועתו האצילית, החיות שהוא מוסיף לגן והאוירה הזהובה שהוא יוצר, קנו לו את המקום הזה.

תוכלו להמשיך ולקרוא על דגני התרבות בכתבה "שעתם היפה - חלק א" שבשמורה.

.

.

לחצו על התמונות להגדלה

את דגני הבר, נמצא כמעט בכל מבט בארצנו הנחמדת. בשונה מדגני התרבות, רבים מהם חד-שנתיים, אולם אותן תכונות אופי מאפיינות גם אותם ואף עצומות יותר, שכן הם מכסים שטחים נרחבים לכל אופק וצובעים את ארצנו בזהב מן המלקוש ועד ליורה.

בשנים האחרונות, אימצתי אל גינותיי, שלושה דגני בר נפלאים- זנב-ארנבת ביצני, זעזועית גדולה ועבדקן מצוי. הם אמנם חד-שנתיים, אך גם לאחר קמילתם, הם ממשיכים לעמוד בגאון ולהוסיף גוני זהב עדינים לתמונת הגינה. כל שיש לעשות, הוא לאסוף מעט זרעים בטיול, ולפזר אותם ברחבי הגינה. משם, דגניים אלו כבר ימצאו את דרכם להופיע מדי שנה ולהסב לנו עונג רב.

סקירה רחבה על דגני הבר, תוכלו למצוא בכתבה "שעתם היפה - חלק ב", שבשמורה.

.

פרח לב הזהב

אף פרחים עמנו בגן הזהב. ולא סתם פרחים, אלא פרחי זהב. לפנינו שתי קבוצות פרחים- הראשונה- פרחי ארץ-ישראל, אשר הם אמנם יבשים, אך זהובים באמת. בקבוצה השניה, צמחי תרבות "חיים", אשר להם צבעים צהובים-כתומים-חומים, ולא זהב אמיתי. מותר להרים גבה, אך הם יכולים לתת קצת גוון חי ותמיכת צבע לגן הזהב.

את רוב צמחי הבר בקבוצה זו, נגדל בגינה עבור תקופת היובש שלהם. ליד צמרנית הסלעים למשל, בעת פריחתה, היינו עוברים ואפילו לא שמים לב אליה, אולם הביטו כעת בכוכבי הזהב היבשים ונסו לצייר אותם בדמיונכםף שוכנים בין עלים עשבוניים בצבע בורדו או כסוף. לאפקט דומה נזכה גם מפרחיהם היבשים של שפרירה קשקשנית, מוצית קוצנית, דרדר גדול-פרחים וגדילן מצוי (מי שחושש מנביטת זרעים בגינה, יכול לאסוף מן השדה, עמודי פריחה שכבר הפיצו את זרעיהם ולתקוע אותם בגינה בין צמחים מתאימים). קיצנית עטופה פורחת בקיץ בעת שנוף הצמח יבש, ומוסיפה גוון זהוב נהדר לגינה. אחרון וחביב במיוחד הוא קרקפן צהוב, שתפרחתו היבשה הזהובה, בולטת במיוחד על-רקע הגבעולים המשחירים עם התייבשותם.

בין צמחי התרבות הזהובים, נוכל להוסיף לגינה שני עצים מיוחדים, שיוסיפו נצנוצי זהב בקומה העליונה. הראשון הוא דומביאה עגולת-עלים- עץ קטן, שעיקר יופיו, בא לידי ביטוי בעת שפרחיו הלבנים קמלים והופכים לזהובים-חומים. לשמחתנו, הם אינם נושרים, אלא נשארים על העץ למשך תקופה ארוכה, בין האביב לקיץ. למראה זה תוסיפו צבעי שלכת זהובים, וקיבלתם עץ נפלא לגינתנו (ואודה לאגר' ברק בוכמן ממשתלת בוטני שחשף אותי לעץ נפלא זה). עץ נוסף וגדול מימדים (מגיע עד לכארבעים מטר), הוא בומבק צייבה. הבומבק פורח בעת שהוא עירום מעלים, דבר הנותן לפרחי הענק שלו לבלוט ביתר שאת. הוא פורח בחורף, בכל קשת צבעי האש, ולכן, עבור גן הזהב, יש לוודא כי הפרט שבחרנו הוא אכן זהובנו הוא אכן זהוב.

שיח זהוב נפלא, המגיע מדרא"פ, הוא מרוה אפריקאית צהובה. מרוה חסונה זו מגיעה לגובה של כמטר וקצת יותר ויכולה לשמש כגדר חי נמוכה, שאינה זקוקה לגיזום תכוף. בחורף מתכסה השיח בפרחים בצבע כתום-חלודה יוצא-דופן, ואחר נשירתם, נותרים גביעים בצבע נחושת למשך זמן רב. אמליץ לזרוע מתחת לשיח, זרעי חמנית 'טבעת האש', שיעלו מתוכו בקיץ וישלימו את התמונה.

אף מספר עשבוניים עמנו כאן, דוגמת רודבקיה שעירה 'אוטומן קולור', המרוקליס 'פרנס האלס', גרמית אקלון וגזניה אשונה כסופה. שימו-לב בעת רכישת הצמחים, שאכן זהו הזן והגוון אותו נחפוץ.

צומח דומם חי

כדי להשלים את גן הזהב, נוכל להוסיף חומרים דוממים שישלימו את התמונה (בעיקר בחורף, כשהזהב יותר דל). אלמנטים קישוטיים מזכוכית יעשו עבודה נהדרת, שכן מלבד צבעם, גם השתקפות קרני השמש בהם, קורצת אלינו בנצנוצי זהב. חיפויי קיר זהובים (כאלו שקונים עבור חדרי אמבטיה), יוכלו לשמש אותנו כדי לעטר כלי פלסטיק או חרסים ישנים, ואפשר פשוט להניח אותם כרקע לצמחים קטנים. שימוש בכלי נחושת בגינה יוסיף גוון מיוחד- הן של המתכת והן כתמי הטורקיז המעטרים אותה במגע עם מים וגשם.

מקשה אחת זהב

בעוד שבחורף ובאביב, הטבע נראה חי ורווי בצבע, הקיץ היבש צובע את הנוף בחד-גוניות מעט       משעממת.

אך אל נא תטעו-

הרהיבו עוז-

שמטו לרגע את שלט-המזגן מידכם,

צאו החוצה,

עמדו והתבוננו.

בשקט.

 

לאמיצים שבינכם, נכונה חוויה מרתקת-

צבעי האביב הזוהרים, שלא עמדו בנטל החום והיובש,

הפכו לדהויים ופסטליים.

שילובי צבעים נפלאים ממלאים כעת את התמונה-

חומים וזהובים,

אפורים וכסופים

ושלל גוונים עדינים של ירוק.

זוהי שעתם של אניני הראות-

אותם, שהאביב אינו מסנוור.

אותם, שנהנים מן הדקויות העדינות החבויות בבריאה.

ברשותכם, אעצור כאן לרגע, ואבקש לכתוב משהו אישי.

טיילתי רבות בארצנו במהלך השנים. התבוננתי, חוויתי וניסיתי ללכוד בעזרת המצלמה, את המראות שנתגלו לי.

תמונות רבות חלפו לנגד עיני. כולן מספרות מזמרת הארץ. ואת כולן אני אוהב.

אולם מכל רבבות התמונות הללו, גיליתי בחלוף השנים, כי דווקא לתמונות הקיץ, יש לי חיבה יתרה.
הרי באביב, כל לחיצה רפה על כפתור סלולרי, תעלה בחכתנו דג שמן וצבעוני.

לא כן בקיץ. כאן נדרשת עבודה רבה.

ממש בחזקת "יגעת ומצאת, תאמין".

בעבורי, בתמונות הללו, חבוי ליבו של הסיפור כולו.

העת הזו, היא היא תור הזהב של הטבע בארץ-ישראל.

לחצו על התמונות להגדלה

גלימת הזהב

רבים מאיתנו מבקשים בשנים האחרונות, לתת לגינתם מראה טבעי. ארץ-ישראלי שכזה. שותלים אלות, מוסיפים מרוות בר, זורעים בסתיו תורמוסים, צפורניות, פרגים ועוד רבים ונפלאים. וזה טוב מאד. קצת אקולוגיה בין אגזוז הרכב ואנטנת הסלולרי. אך יש לשאול- האם בזאת קיבלה גינתנו מראה ארץ-ישראלי? התשובה כנראה היא שלילית. מדוע זאת? מה חסר בתמונה?

תנו ליבכם אל מראות ארצנו- הביטו לא רק באותו הצמח הפורח כעת, אלא בכל הפרטים שבתמונה. מה עושה את ההבדל?

עשבים יבשים...

או במילים אחרות- כתמי זהב.

כאן לעניות דעתי טמון ההבדל, בין הטבע לגינה.

זה למעשה כל מה שחסר לנו כדי להשלים את התמונה. קצת עשבים "שוטים".

כן, כן... אני בהחלט שומע את הזעקות הוורשאיות ברקע. אך בואו ונחפש את שביל הזהב.

אין צורך להפוך את גינתנו המסודרת לשדה פראי. כל שיש לעשות, הוא לשחרר מספר דגני בר בגינה, שיעניקו לנו את הפספרטו הזהוב אותו אנו מחפשים עבור שאר הצמחים. דגניים "סולידיים", שיעשו את העבודה שלהם, אך לא יגרמו לנו לעבודה. אמליץ על חד-שנתיים דוגמת זנב-ארנבת ביצני, זעזועית גדולה, חפורית מצויה ועבדקן מצוי וכן רב-שנתי זהוב אחד-זקנן שעיר. כן- יהיה ספיח. אך זוהי מטרתנו. יש להזהר מזריעת שבולת-שועל נפוצה וכן מיני שעורה, שכן הספיח שלהם הוא רב מדי.

אל תתנו לעונת הפריחה החורפית-אביבית שלנו להוליך אתכם

שולל.

שעתה היפה של ארצנו היא כעת.

הניגודיות המהפנטת שנוצרת, בין צומח ליבש,

בין חי למת,

ובין כל צבע,

לזהב שעוטף אותו.

הביטו בכוכבי הקיפודן הכחול מרקדים עם שיבולי השועל,

ראו את הנפית הכפופה טובלת בין שעורי הבולבוסין.

לפעמים זה נחמד להיות תקוע

בפקקי סוף היום

בדרך הביתה ולצלול

אל ים השיבולים שמסביב.

שלכת זהובה נכספת

תם הקיץ. עוד רגע ונגמר מסענו. אולם לא לפני, שנפנה אל חורשת עצי השלכת הזהובה.

והנה, שנה אחר שנה, בניצוח מתוזמן ומדויק, עולה הניגון העתיק. עצי היער, נאספים ביחד ומתעטפים בטליתות של אש, מפני רוחות הסתיו הצוננות. דמויות ענקים מתהלכות בתוכנו, בלבוש מלכות ועטרת זהב. זוהרות בחשכת העיר, מכוונות את תנועת האנשים הביתה. כעת זמן שלכת.

רבות יצאה נפשנו אל ניחוחות הסתיו הזהוב שמעבר לים. ועל מה ולמה? הרי יוכל כל תושב הר להעיד, בזמן שהוא יושב תחת גפנו המאדימה ותאנתו המצהיבה, מביט אל האלות העולות באש, אל כליל החורש והאשמר הקוצני, אל העוזרר האדום והרימון המזהיבים- שאכן התברכה ארצנו בכל עלי דמיטב.

אך אין השלכת הזהובה הנכספת, נחלתה הבלעדית של גבירת ההר. אנסה, ברשותכם, לשבור סטיגמה ישנה ולנסות ולשרטט חתך זהב שיעבור לאורך השרון ומישור החוף ויקנה לתושביהם מראה נפלא זה. דמיינו לעצמכם חורשות ורחובות מלאים בזנים נבחרים של לגרסטרמיה הודית וספיון השעוה, דולב מזרחי וקליפורני, אגס קלרי ואפרסמון, מיש מערבי וליקווידמבר מפואר וכמובן את אוג הדונג המופלא. צריך להילחם בדעות הקדומות ובמלחמה כמו במלחמה צריך להעזר באלות, רימונים ואלונים.

בכתבה "צבעי שלכת בגן", תוכלו לצאת לטיול ולהכיר את עצי השלכת השתולים בגנים הבוטניים שבארץ.

.

.

.

.

זה הזמן לצאת בעקבות רגעי הזהב של הטבע.

לאסוף אותם אל גננו ואל לבנו.

תרשו לעצמכם לעצור ולהתבונן בגן.

בלי למהר.

בלי לשתול ולהצטער.

איך ישתלבו צמחי הזהב?

היכן זורחת השמש הבוקר?

והיכן היא תשקע בסתיו?

כיצד משתלב הטבע בגננו?

והיכן בנפשנו?

.

תם ונשלם רגע זהוב.

על עלים רבים עוד יכולתי לכתוב.

אך דוחקת שעה ועלי לעזוב-

אל שביל הזהב, שבאופק הטוב.

אני מקווה שנהנתם מהטיול.

אם תרצו לקבל כתבות גינון נוספות משמורת העין, תוכלו להצטרף לרשימת הדיוור שמופיעה למטה.

bottom of page