גינות צל

רבים חושבים, שגינה מוצלת היא גינה משעממת וחיוורת, המאוכלסת במגוון מצומצם וקבוע של צמחי צל המצויים בכל מקום. לצערי, ברוב המקרים זו המציאות. גינות צל נולדות משתי סיבות עיקריות- הראשונה היא, כאשר הגינה נבנית תחת עצים ותיקים וגדולים, אותם בד"כ אי-אפשר להזיז. נורא מכך, הוא כאשר העצים שמלכתחילה נבחרו עבור הגינה, פשוט אינם מתאימים ו"גדולים עליה", וכך בחלוף השנים, נקבל גינה אשר אדמתה מלאה בשורשים עבותים ושמיה בנוף עצים צפוף. הסיבה השניה, היא כאשר הצל היה שם מלפנים. כלומר, כשהגינה נבנית בין בנינים גבוהים או כאשר היא מקורה על-ידיהם. וכידוע, תכנון הבניה הצפוף בערים, אינו מתחשב מספיק בצורך במרחב הירוק

מגוון הצמחים המתאימים לתנאי צל, אכן מהווה רק חלק קטן ממלאי הצמחים האדיר המצוי היום במשתלות. זאת ועד, שצמחים רבים הנמכרים תחת המלצה שהם מיועדים לצל, אינם לחלוטין כאלה. הם אמנם אוהבים תנאי הצללה, אך ללא מעט שמש ישירה, או כמות גדולה ומספקת של אור, הם יהפכו להיות מסכנים מיום ליום, יחלשו, יהיו פגיעים יותר למחלות ומזיקים ולבסוף פשוט ימותו. במקרה הטוב הם ישרדו, אך יראו כמו צל של עצמם. ראו למשל מה קורה לרקפות התרבותיות החינניות, היוצאות גאות מן המשתלה, וכיצד הן נראות כעבור זמן בבית או בגינה חשוכה. אז מה אם אמרו לכם שזה יתאים

כאמור, צמחים מסוימים אוהבים מעט שמש ואילו אחרים יברחו ממנה. על-כן, יש לשאול ולבחון כל צמח, בטרם נוסיף אותו לגינתנו. יופיעו כאן אף מספר צמחים שבכלל מוגדרים כצמחים לשמש, אך גיליתי במהלך השנים, שגם בצל הם נראים טוב, כמו למשל ביצן משונן, קנה הודית, אוסקולריה ואפילו המרוקליס. את הצמחים חילקתי לשתי קומות- בקומת הקרקע, צמחים המגיעים עד לגובה של כמטר אחד, ובקומה השניה, שיחים גבוהים יותר המהווים את מעטפת הגן

בכתבה שלפניכם, אספתי מגוון של למעלה ממאתיים מיני צמחים שונים, המתאימים להגדרה של צמחי צל. מובן שלא אוכל לכתוב כאן על כולם, אך כן חשוב לי להביא תמונות רבות, כדי להראות את המבחר הרב שיש לצל, ולעיתים איננו מודעים אליו. כהקדמה לדברים וכדי לספר לעיניים שגם בגינת צל יש מקום לצבעים מלבד ירוק, ליקטתי פינות צל נחמדות, אותן זכיתי לעצב ולטפח במהלך השנים, והרי הן לפניכם

להגדלת התמונות לחצו עליהן

לשפוך מעט אור

ראשית, לפני שנצא לדרך, כמה מילים על האור. בעלי גינות צל רבים, שלאורך השנים התפתו לרכוש במשתלה צמחים שאינם מתאימים לגינתם, או ששתלו אותם במקום לא ראוי, הרימו ידיים לבסוף. וכך נותרנו עם גינות רבות המכילות את המתכון הידוע של פיקוס, ציקס, שפלרה, שרך, קיסוס ויוקה. אך אולי אפשר אחרת

לכמות האור שהצמחים מקבלים, השפעה מכרעת על חייהם. הגדרות גנניות דוגמת- חצי צל, הצללה חלקית, מפנה צפוני או "שמש של בוקר", אינן ברורות מספיק לקהל הרחב. על-כן, לניסיון הגנני תפקיד מכריע בהצלחת הצמח. אחת המעלות החשובות ביותר של הגנן, היא לדעת למקם כל צמח וצמח, בכדי שיצליח. ואין זה משנה אם הוא גנן לפרנסתו, או גנן רק בביתו. גנן טוב ידע להעריך מהו המיקום הראוי לצמח, אפילו מבלי להכיר אותו. ותמיד יש טעויות. ותמיד אפשר לתקן ולהעביר את הצמח למקום הראוי לו. גינון הוא כנראה, מדע "כמעט" מדויק

ומה לעשות וכדור-הארץ מסתובב סביב השמש? ואם לא די בכך, הוא גם מעז ונוטה על צידו? ואיך זה קשור לגינה? בתכנון צמחיה בגינה, צריך לדעת את כמות האור שיקבלו הצמחים, לאורך כל השנה. ערוגה שבקיץ מקבלת כמות נכבדה של שמש ישירה ממעל, עשויה, בגלל גדר-חי מסכנה, להפוך למוצלת לחלוטין בחורף, כשהשמש נמוכה וקצרה. כך קורים מצבים בהם צמחים לשמש, שנשתלו שם, ימותו בחורף ממחסור בסיסי באור. על-כן, ראוי להעריך ולחשב בצורה המדויקת ביותר שאפשר, את מיקום הצמחים בגינתנו. מקרים הפוכים, בהם בקיץ אזור מסוים מוצל ובחורף הוא שמשי, אינם נוראיים כל-כך, שכן צמחי הצל ברובם יוכלו להסתדר עם מעט שמש חורפית ואף יהנו מכך. באופן אישי, אני מעדיף בבחירתי עצים לגינה, את אלו שנשירים בחורף. שכן בתקופה זו, איננו רודפים אחרי הצל כמו בקיץ, הצמחים מקבלים יותר שמש חורפית נעימה ואף צבעי שלכת יכולים להתווסף לגינה

עלי צל

כהרגלנו, נתחיל בעלי הגן, אשר מהווים את השלד היציב של הצבע בגינה (שכידוע, פרחים הם בני חלוף). מרבית הצמחים בגינות מוצלות הם בעלי עלים ירוקים, דבר היוצר מעט שעמום בעין ובלב. צמחיה טרופית היא זו השלטת בד"כ-  מיני פילודנדרום כמו דו-נוצתי (בי-פי) וקסנדו, מונסטרה, סינגוניום, מגנית ועוד מבני משפחת הלופיים. תוסיפו לאלו את הדקלים הקבועים, ותקבלו "עוד" גינה ירוקה ומשעממת. על-כן, בחרתי להתעלם מאלו, ולהתרכז בצמחים בעלי עלווה צבעונית, או ירוקה אך מעניינת

סולנוסטמון (נדנונית בעבר, או קולאוס בעבר-עבר), הוא אחד מן הצמחים מגווני הצבעים ביותר לצל (עם מעט שמש). מגוון זה מאפשר לנו להתאים אותו לכל תבנית צבע אותה נבחר לגינה. הוא אמנם סובל בחורף, אך אם תשרישו חתיכה ממנו (בקלות) ותשמרו אותה בעציץ במקום מוגן, תוכלו באביב הבא לשוב ולייחר אותו בגינה

כדי להאיר ולהחיות אזורים חשוכים יחסית בגינה, מומלץ להשתמש בצמחים בעלי תנועה ומגוונים בלבן. כך למשל- דיאנלה טזמנית 'מגוונת', ירקה מצויצת 'מפוספס' (הזן החדש), ליריופה כדנית 'מגוונת' ואפילו הדגן חפורית עבקנית 'פיזי'. כדי לתת ניגודיות טובה לצבע הלבן, כדאי לשתול לצידם עלים בעלי צבע כהה דוגמת המיגרפיס, קריפטברגיה, חמציץ משולש או חד-שפה זוחל. צמח כהה-עלים נוסף, שהפתיע אותי במהלך השנים ביכולתו להסתדר בצל, הוא ביצן משונן 'רובי' ו'ליטל רובי'. אמנם הוא לא יהיה צפוף ואדמוני, אלא שחור ואוורירי, אך גם זה טוב ונאה

מבין החסונים שבקומה מוצלת זו, ראוי לציין את זני הפיטוספורום היפני המגוונים באפור, את הבראניה הננסית המוסיפה טיפות צבע לבן ורענן, את מיני הכידונן (סנסיוירה) וכן את הפדילאנתוס המגוון. להרפתקנים- קודן מגוון 'מסולסל'. רק לא להשקות יותר מדי

כעת, נסו לדמיין את השילוב בין מיני הכריך הזהובים (כן, גם בצל יחסי) לבין שרך הפוליפודיום התכול

Show More

להגדלת התמונות לחצו עליהן

כיסוי שטח

לא-פעם נמצא גינות, אשר למרגלות העצים הגדולים המצלים עליהן, משתרעים שטחי אדמה חשופים, הנותרו מיותמים מצמחים שנכנעו לצל ולשורשי העצים. יש כאלו שחיפו עליהם בעזרת חלוקי נחל או אבני טוף, אך במהרה גילו, שמאד קשה לנקות אותם משאריות העלים שנשרו. אף למפוחים קשה בזאת. מספר צמחי צל, ישמחו להישתל במקומות אלו ולכסות אותם בעלווה רעננה וצבעונית ואולי אף בפרחים. במקומות כאלו, כדאי להעדיף השקיה באמצעות מתזים קטנים על-פני שימוש בצינור טפטוף, זאת כדי לכסות את כל השטח בהשקיה

אם ליד שטח ריק זה, עומדים קיר ישן או חומה סדוקה, שהייתם רוצים להסתיר, מומלץ לבחור בקיסוס על זניו השונים. הזן 'לוצי' לו עלים גדולים יחסית ומגוונים בצבע קרם, בהחלט יהיה הבחירה שלי. אך שימו לב- אם לא תשגיחו על הקיסוס, יהיה 

קשה לעצור אותו בשלב מסוים, וגם אם תסירו אותו מן הקיר, ישארו צלקות מכוערות של שורשיו

אם תחפצו בכיסוי מהיר של השטח, ראוי להשתמש בשירותיו של היהודי הנודד. אותו צמח ותיק, מצוי היום במשתלות במספר צורות וגוונים סגולים-ורודים. גם לפופית הבטטה תעשה עבודה מהירה, אך בחורף היא סובלת עד בוא האביב. בזמן זה אפשר לזרוע זרעי כובע-הנזיר, אשר להפתעתי נראה לא רע אף בצל ומוסיף צבעי אש לחורף הקר. ואל דאגה, מספיק לזרוע פעם אחת בלבד, שכן בשנים שאחרי, הוא יופיע שוב בקביעות

ניתן לגלול את התמונות

עלים לקומה שניה

בקומת השיחים, ישנם כאלו אשר משתייכים לקבוצת ה"בלתי מתרגשים"- אלו שחיים בשלום גם בשמש וגם בצל, דבר המקנה להם יתרון גדול באזורים מתועתעי-שמש בחילופי העונות. ביניהם נמצא זני פיטוספורום יפני (עדיף המגוון אפור-העלים), יצהרון (עץ-השמן) מנוקד 'מגוון' צהוב-העלים, אגבה רכה שתפאר כל גינה, פיקוס השדרות 'הוואי' (לא לדאוג, הוא רגוע), ננדינה תרבותית בעלת הפירות האדומים וכן אקליפה מגוונת 'מור' בעלת עלים חומים-אדומים

אף קנה הודית בקבוצה זו. כללתי אותה בקומה השניה בשל גובהה. היא בהחלט מסתדרת יפה בצל ופרחיה מחזיקים אף יותר זמן. מגוון הצבעים שלה נפלא- גם עליה המגוונים וגם הפרחים. חפשו את הזן שחור-העלים 'בלק נייט' והוסיפו קצת דרמטיות לגינה

משפחת הקודנים (קרוטון), היא בהחלט מאתגרת. רבים נפלו לי בדרך וחבל על דאבדין. הסוד כנראה הוא לזנוח אותם ולא להשקות יותר מדי. או-אז הם יעלו בלהבות ויהפכו אזור חשוך לחגיגת צבעי אש. האמין ביותר בחבורה זו הוא הזן 'גולד סאן', אך הוא גם הדל ביותר בצבעיו. אם תחליטו להוסיף את נקודותיו הצהובות לגינה, תנו לו כמה שעות טובות של שמש, כדי שיתחמם מאופיו הזרחני

Show More

פרחי צל

נכון, שפע הפריחה של צמחי השמש לא ישתווה לאחיהם המוצלים, אך גם בצל, ניתן להשיג פריחה נאה ע"י בחירה בצמחים המתאימים. חלק מן הצמחים המופיעים כאן, אוהבים בכל-זאת מעט שמש, על-כן יש למקם אותם כראוי. שימו לב לצבעים של פרחי הצל- האם חסר אי מהם? אכן נפקד מקומו של הצהוב. ואולי זה בגלל השמש הנעלמת מאזור זה? אם בכל זאת תבקשו צהוב, פנו למחלקת העלים, או הצטיידו בקריה יפנית או בליסימכיה מפונקת

 נפתח, איך לא, עם מלכת פרחי הצל- הבשמת. שאלה נכונה אתם שואלים- מה קרה לה בשנים האחרונות שהיא הפכה לעונתית? כנראה שהקיץ שנעשה חם ולח יותר ויותר, משפיע עליה לרעה. כדי לעזור לה לעבור אותו בשלום, מומלץ לשתול אותה במיכלים עם תערובת שתילה טובה, כדי שיהיה לה ניקוז טוב, או להוסיף לבור השתילה כמות יפה של תערובת קלה וטוף. כמו-כן להמנע מקיטומים ולטפל בזמן במזיקים ומחלות העלים של הקיץ. ורק בקשה אחת- אנא! אל תשתלו את כל צבעיה ביחד במיקס המקובל. זה מכער את הרחובות

מי שמעונין בצבעי אש שיאירו את גינתו המוצלת, ישתול את חיצית הטיפין (יוסטיציה). אותו צמח של פעם (שנזנח משום-מה), הוא אחד שאפשר לסמוך עליו לאורך שנים. קיטום מדי שנה בתחילת האביב, יעודד יציאת ענפים חדשים רבים. באותה פינת אש, אמליץ להוסיף מיני קרוטון, קליביה וקנה הודית 

אחד מן הצמחים האהובים עלי בצל, הוא מרוה אדומה. מרוה זו פורחת יפה גם בשמש וגם בצל. היא אמנם חיה לא יותר משנתיים, אך היא יוצרת ספיח ברחבי הגינה ומבטיחה את הישארותה התמידית. ניתן למצוא אותה פורחת באדום, ורוד אפרסק, לבן ולאחרונה גם בסגול, מה שהופך אותה מתאימה לכל תבנית צבע. קיטום נמוך בסוף החורף יעודד פריצת ענפים חדשים

אף  גאופיטים ניתן לגדל בצל והם יעלו מדי שנה. ממשפחת האיריסיים, יתאימו איריס אלג'יראי, קבוצת איריסי לואיזיאנה הנהדרים וכן נאומריקה עדינה בעלת הפרחים יוצאי-הדופן. ממשפחת האספרגיים נוכל לשתול יקינתון וכדן שבצליהם מצויים בסתיו במשתלות, וכן להתאמץ ולהשיג את נווית החפים (ולטהמיה) ובן-חצב סוככי (סקילה פרואנה). ממשפחת הנרקיסיים אציין את ההיפאסטרום (אמריליס) על גווניו, את הקרינון הוותיק, וכן את הקליביה האדומה- מומלץ להגיע באביב לגן הטרופי שבגני יהושע כדי לראות את המרבד הנפלא שיצרו ממנה שם. אציין גם את הבת-קאלה האתיופית, שהופיעה לאחרונה בשלל צבעים חדשים ומרהיבים, וכן את הצבעונים

לסוקולנטים יש מוניטין של צמחי שמש אמינים, אולם רבים מהם יסתדרו גם בצל ויפרחו יפה. על סוקולנטים בעלי עלווה צבעונית, רצוי לוותר. רוב מיני הניצנית יתאימו לצל ובמיוחד אמליץ על ניצנית אדומה המופיעה בשלל צבעים (ומעדיפה שיזניחו אותה כדי להצליח). ניצנית דורית , אותה אחת מן הגינות של פעם, תוסיף תפרחות סוככיות אדומות גבוהות ומתחתיה נשתול בריופילון מנגיני 'טסה' שייצור מרבד אדום יפהפה

ומה עם הפוקסיה תשאלו? בוודאי. שווה להגיע למשתלת מלצר מדי שנה ולהתחדש במגוון פוקסיות רעננות. מומלץ לשתול אותן במיכלים ממולאים בפרלייט מדושן, וכך לתת להן סיכוי טוב יותר לצלוח בשלום את הקיץ הישראלי. את המגוון הרחב של הפוקסיות תוכלו לראות בדף הפוקסיות שבשמורת העין

Show More

להגדלת התמונות לחצו עליהן

פרחים לקומה השניה

ספורים הם השיחים הפורחים בצל. ובתוך מעט אלו, יש המרשים לעצמם להיות מפונקים בתנאי האדמה של ארצנו. כל שצריך לעשות, הוא לתת להם דשן חומצי, ברזל ומילות עידוד. מתכון זה יתאים, אם תרצו להנות מיפי פרחי הקמליה היפנית, מריחם הענוג של פרחי גרדניה יסמינית, וכן מפרחי דיכרואה ססגונית. גם כדי להוציא את המיטב מהברונפלסיה (אתמול-היום-מחר) הנפלאה, כדאי להשקותה בקוקטייל זה. הם שווים את הטרחה

בבואי לבחור צמחים עבור גינת צל, אין ספק שהשיח הראשון ברשימה הוא בירנית מפושקת (טברנמונטנה). זהו שיח כל-בו חסון, המתאים לשמש וצל גם יחד. צבע פרחיו הלבנים, נייטרלי ויכול להשתלב בכל תבנית צבע. בתנאי שמש, פריחתו תהיה שופעת יותר מבצל, אך הפרחים יהיו קצרי חיים, בעוד שבצל, הפרחים יחזיקו יותר זמן. השני ברשימה זו הוא בת-אביב דלילה 'מיני פרפל'. זהו שיח נמוך, עד מטר וחצי, הפורח בסגול ארגמני מהאביב ועד הסתיו

צמח ותיק שנשכח מן הגינות וחבל, הוא עב-שיבולת אדום (פכיסטכיס). ראוי לחפש אותו במשתלות ולמלא את הסתיו בפרחיו האדומים, שכן אין לו הרבה תחליפים בצל. אולי הגלימנית האדומה תוכל להוות פתרון

בודדים הם הצהובים בצל, והנה יש אחד מיוחד שכזה- קריה יפנית. הקריה מיועדת בעיקר לאזור ההר, אך גם בפלה מצילליחה, ויש לבחון אותה במישור החוף. פריחתה נמשכת כל החורף ע"ג ענפים ערומים ויוצרת מראה זוהר הממלא אזורים מוצלים ורדומים בחיות נפלאה. תודה-רבה מקרב לב, לגל ישראלי, ממשתלת "שתילי הר", שחשף בפני את הפלא הזה

שני עשבוניים מוצלחים יש בקומה זו. הראשון הוא פנטס אזמלני 'פינקוס', היכול לטפס ולהגיע אף לגובה של כמטר וחצי. מקובל יותר לשתול אותו בשמש, אך גם בצל הוא בהחלט נותן עבודה וצבע. מומלץ לשתול אותו בסמוך לשיח חסון, כדי שיוכל להישען עליו מעט. השני הוא קנה הודית אותה ניתן למצוא בשלל צבעים שיתאימו לכל גינה

בקומה זו כללתי גם מספר מטפסים, בשל גובהם כמובן. מומלץ מבינהם הוא הסטפנוטיס, זהו מטפס אמין, הזקוק לעמודי תמיכה. הוא מתחיל לאט, אך עם הזמן מקבל תאוצה וממלא את הגדר המוצלת בפרחים לבנים ריחניים להפליא

צמחי צל מפונקים

לא-פעם נביא מן המשתלה הביתה, צמחים מרהיבי עלים ופרחים, שאף יעלו לנו לא מעט, וכעבור זמן פשוט ימותו. חבל? לא תמיד. גם זר פרחים יפים, עולה לא מעט, קמל לאחר זמן קצר, ועדיין לא גורם לנו לצער גדול. לצמחים שבקבוצה זו, יש אמנם סיכוי להאריך חיים, אולם בד"כ הם יחזיקו מעמד כשנה וחלקם אף פחות. אפשר לנסות ולדבוק בהוראות ההפעלה שלהם המגיעות מן היצרן, אך לצערי זה לא תמיד מצליח. גידול בחממה מוגנת, תנאי אור מדויקים ודשנים מיוחדים לא תמיד יש בנמצא. על-כן, חישבו עליהם כעל זר פרחים שמחזיק מעמד כמה חודשים. זה כבר משמח

בקבוצה זו אבקש להמליץ בעיקר על בעלי העלים המגוונים. אצטרובלנית ססגונית תצבע לנו בסגול את המרפסת, ומיני מרנטה וקלתיאה יעוררו השתאות בקרב הבוחנים את עליהם. שימו לב לצבע הכסוף המתכתי של פילית מחופה 'סילבר קלאוד'- אין עוד עלים כאלה. שווה לתור אחריה במשתלות

מי שמעונין לחזות בצמחים מפונקים רבים, שכן מצליחים לשגשג, ישים פעמיו אל החממה הטרופית של הגן הבוטני באוניברסיטת ת"א, וכן אל זו שבגן הבוטני בגבעת-רם בירושלים

סחלבים

ראוי לייחד קטגוריה נפרדת למפונקים נוספים- הסחלבים. זוהי המשפחה הגדולה ביותר מבין משפחות הצמחים ומכילה כ- 25-30 אלף מינים (תלוי את מי שואלים) המפוזרים בכל רחבי העולם. המפוארים שביניהם, עשו כמובן את הדרך הארוכה מהאזורים הטרופיים של העולם אל השולחן בסלון ביתנו, והמצאי רק גדל משנה לשנה. ואשאל- כמה סחלבים מנוונים זרקתם לפח במהלך השנים? אמנם צריך לדעת כיצד לנהוג בהם ורבים הם חובבי הצמחים שאוסף סחלבים מפאר את חממתם

אף בארץ-ישראל נוכל למצוא 31 מיני סחלבים. הם אמנם לא גדולי-פרחים כמו אחיהם הטרופיים, אך על אף זעירותם, מעוררים התרגשות בקרב המטיילים בארצנו הפוגשים בהם. אתר מומלץ בו צומחים מינים רבים במרוכז הוא רצועת הכביש, ממש לפני החניון של שביל פסגת הר מירון

ניתן לגלול את התמונות