צמחים, אינם אלא כתמים של צבע- בצורות, מרקמים וגדלים שונים, המתחברים האחד עם השני לכדי ציורים חיים. והגן אם כך- הרי הוא גלריה- בה מתחלפות תערוכות הציורים מדי תקופה. אלא שבשונה מציור על נייר, אותו אנו מציירים ותולים על הקיר- אז תמה העבודה, תהליך היצירה בגן, אינו מסתיים למעשה לעולם, הוא רק גדל, מתפתח, משתבח ומפתיע בכל פעם מחדש- בכל רגע, בכל שבוע, עונה ושנה. זו יצירה חיה המשתנה עם הזמן- הן מעצמה והן ע"י האדם. כאן טמון הסוד הנפלא והממכר, אשר מי שנשבה בקסמו, שוב לא יוכל להפסיק להיות גנן בנשמתו- אנחנו רק חלק מתהליך היצירה- שותפים עם בורא העולם.

הצייר, זורע אדום ולידו שותל מעט כסוף, טומן באדמה כמה בצלים של זהב, מוסיף מעט מים ומחמם בחום של 25 מעלות למשך מספר חודשים. ריחות האפיה המלווים את התהליך, לעיתים די בהם לבד. בהגיע העת, מוציאים מן התנור, והנה- לא בדיוק מה שתכננו. ענף אדמוני וסורר, צמח במפתיע לכיוון הסבך הכסוף ויצא עמו במחול הרוח... וזרעי תכלת מן השנה שעברה, שהתערבבו בעיסה, נבטו להם בנחת מתוך ענני הבורדו... וכמה נהדר שזה לא בדיוק מה שתכננו.

הרי לפניכם ציוריי שלי. לכל גינה הציורים שלה. הם התחילו מרעיון שזרעתי באדמה ועם השנים הפך לציור. לא תמיד בדיוק הציור אותו תכננתי...