תור הזהב
תור הזהב
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
צורית אדולף
צורית אדולף
©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
מלאי זרעים
סבתא,......................................................6
א. אור זרוע...............................................7
ב. אלף צבע ודגן........................................8
ג. ארץ חיטה ושעורה...................................9
ד. המלחין...............................................10
ה. חורף שקט...........................................11
ו. טיפות של צבע יורדות משמים...................13
ז. למה ללכלך ?........................................14
ח. ממעוף השבלול.....................................15
ט. מצולות שדה........................................16
י. נספחי רוח............................................17
יא. סדר זרעים..........................................18
יב. עומד לו עץ........................................19
יג. פני שחק.............................................21
יד. שדה הדגן...........................................22
טו. שיחות שיחים......................................23
טז. שלג על הי-ם......................................24
יז. שמיטה של גנן.....................................25
יח. שעתם היפה........................................26
4
סבתא
וראשית הקדמה קלה
השירים שלפניכם, הם פירות שצמחו מזרעים שנזרעו לפני כארבעים שנה על-ידי סבתא יהודית. בספר החום הגדול, היו סיפורים על מלך היער והצלף, שירים על ילדים, שדות וצמחים, מקצבים, משקלים ופשטות
5
אור זרוע
,האור הראשון מתוך חושך בוקע
-וכל צמח דגן מילדות זאת יודע
,שכתר זוהר משיבולת קובע
.כל מלען וגרגר בזהב הוא צובע
,ממזרח מבוא חמה כאן בארץ ישראל
.ובין-ערביים מול ים, אתבונן, אסתכל
-ומאחורי דגן- פנס גינה בחושך יישתל
,איזה לילה, איזה לילה, איזה לילה
.איזה ליל
-ובעצם אור כזה, ייקרא הוא אור זרוע
.שעולה ומתגבר כמי תהום ומי מבוע
?ומדוע כה חשוב בזווית להיות קבוע
-כי הצמח בשביל האור נשתל
.כן זאת מדוע
6
מתוך: שעתם היפה א', תשע"ז
7
אלף צבע ודגן
,מערבות המיד-ווסט ממעוף עפיפון
,ומזרחה של אירופה בינות שדות השיפון
,ועד ארץ הצבי מדרום לצפון
.פעימת לב נחסרת מיפי עילפון
-אין ראוי מן הדגנים לעמוד בגאון
.ולהיות אי של שקט בימי שגעון
.להקל על אוזנינו מקול השאון
.להחיות לב גנים בזה הסגנון
-ואם-כן שאלה מתבקשת אשאל
?מדוע במשתלות המבחר כל-כך דל
?הדי לנו בחופן שיבולים וחסל
?והאם לוותר על כסמנתיום כה קל
-כן, הביטו סביב וסיפרו המבחר
?זיף-נוצה 'ארגמני' – עוד כמה אפשר
.מלעניאל דקיק – זהו סטיפה – מוכר
.וגם קורטדריה – מזל שיש פארק וכיכר
-וטוב שהזיף הזיפני יוצר ספיח
,וכך בכל כביש ובכל דרך שכיח
-להזכיר לנו יופי פשוט- הוא שליח
.שעה של שלווה לעת ערב מבטיח
על-כן היום נתבונן ונכיר
,מינים וזנים נפלאים למכביר
-שאפשר וראוי למשתלות להזכיר
.להציג לציבור שוחרי צמחי שיר
,ולא רק ירוק עלים כמובן
אלא תכלת-כסוף וסגול-ארגמן
,וצהוב וזהב ולבן מגוון
,והעין סופרת אלף צבע וגוון
.אלף צבע ודגן
מתוך: שעתם היפה א', תשע"ז
ארץ חיטה ושעורה
-וכעת, אל דגני ארצנו, פנינו מופנות
,המטיילים בה תדיר במעגל העונות
,הנושאים שיבולים על כתפיים קטנות
.הזורעים אלף צבע בעיניים שחונות
,וכה רבים ונפלאים הם ואינם ניכרים
-והגיע הזמן להכיר היקרים
,שכמו עשב שוטה משוטטים ברחובות
.ובין שלל גרוטאות, מכסים הם שדות
?אז מדוע לא נפתח שער גינה
-ונזמין שיבואו לגור בשכונה
-בין צמחי התרבות, וראו איזה פלא
.שלווה כה מושלמת בין אלה לאלה
8
ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה
מתוך: שעתם היפה ב', תשע"ז
המלחין
.יושב המלחין מול פסנתר העבים
-יושב וחושב עם אילו תוים
ילחין כאן כתום וצהוב עם סגול
ויתן לצייר שימשוך במכחול
ויצבע לו זרעי מנגינות ארוכות
שיזרע הגנן בגן הירקות
ויקח הטבח עם בשלות אל מחבת
.ויכין סעודת מלכים לשבת
9
תשע"ג
חורף שקט
,ירדה גשמיות ועלתה לה הרוח
.פנים מתכנסת, במרחב הפתוח
,פוקחת עינינו, פותחת דלתות
.בחלון נשמתנו, הביטה לראות
,נושבת ובאה, לרפא, לתקן
~לתת בלבנו זמן להתבונן
.מן החוץ אל בתוך, מן הפנים לעולם
.חותכות קרני אור בשקט דומם
~ללמוד סבלנות, בלי לסבול, להבין
.יש סיבה ומסובב, יש דיין ויש דין
.זמן להקשיב לקולות לוחשים
.זמן לכוון את כל החושים
,חורף הגות רעיונות חדשים
.עם בוא מלקוש~ חלומות נדרשים
,לקום וללכת, לבנות ולרקום
.לזרוע בגן את זרעי החלום
,אך עיפנו מנדוד בגשמי הקרה
.תשו רגלנו בימי סערה
,בטרם אביב יעלה ויזרח
,יבוא רענן, את דלתנו יפתח
,נצא מגננו אל גן בראשית
.נפקח את עינינו, ידיים נושיט
~זרועה גינתנו צמחי בר פשוטים
.נרצה לנקש את כל השוטים
?אך כיצד יקראו הללו שוטים
.הן בגימטריא ירפאו שס"ה הגידים
.שכחנו תרופת אבותינו מאז
~טוביה הרופא מעיד על הלז
,כל עוד שאתה משבחו, זה פוגם
.כי כולו רפואי, וכל טבע הולם
~ומספר האריז"ל, שזאת לו נגלה
."אין לך עשב שאין בו חכמה מעולה"
.סודות כמוסים מעופפים
.שדה עזוב הם אופפים
ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה
10
תשס"ח
11
יטהר הסביון מעיים
,וחמציץ לדרכי העיכול
תנקה החלמית נשימתינו
.וחרדל יחזק בלי ביטול
יוריד הגדילן לחץ מהדם
,וחרצית תוריד את החום
יחזק השינן את כבדינו
.ויתן לדם צבע אדום
,ובצד לו יגדל בצל הסרפד
.צמח צורב, אך יחיד ומיוחד
,נשטוף בו שיער לחיזוק שרשים
.נאכל בו ברזל לחידוד החושים
?להכין בו קציצות ומרק, חוששים
.כך ספרה סבתי לפני חודשים
,להבת האורנית בכתום מלבישה
.תאנה עירומה שלא בוששה
~חלקה עזובה נצבעת צהוב
.מרבד סביונים, חמציצים ים לרוב
~ולא נשכחה הפאה, לא היום
.שם נחל פרגים זורם באדום
,ערגת ערוגה לימי קיץ וחום
.לשוב ללבלב בזה המקום
,נענית תפילתה~ צבעי אש חמים
.נוזרים כובעים לסגריר הימים
,ובפינה נסתרת, זוקפת ראשה
.רקפת נחמדת אחרי עונה מתישה
ציפור רטובה מחפשת שמשה
.וריח הדר, שעוד תבוא בו קדושה
,צונחים מגדילן זרעים זה מכבר
בטרם יבוש חום קוצים מהודר
,ותחזנה עינינו בכמוס, בנסתר
.של יופי חבוי בזיקנת המוכר
החורף איתך וגשם ברכה
.טיפות סבלנות לימים של פריחה
ניתן לגלול את התמונות. לחצו להגדלה
12
,שמש מקדם וסל בחיקה
,תבוא אל גני, בכל יום מחכה
,תשזור זר פרחים, ריחני עד הגג
.תפאר סעודתנו בערב החג
מרפאה היא בבשם, יודעת להבדיל
.איזה הוא ריחן, ומי האכיל
,מאירה את ביתנו בצחור לבושה
,כתר יסמין והדר לראשה
,חבילי אזוב, סיאה וקורנית
.תטהר את לבנו, נפשנו תביט
,תעלה ניחוחות מלב פרדסים
.תטמין חלומנו צרור הדסים
,מגן הורדים עולה אז בשיר
,מרוה צמאוננו בבוקר בהיר
,כי בא השמש ונענה תנעים
.ריח הרוח בערב חמים
,זוטה לה נושבת בינות לשיחים
.שיכר חג אביב בלילה תמים
~ כמה יופי יש סביב זה פשוט
.לא נחסיר מבטינו, אפילו פעוט
,מטביע טבעו, גלוי ונסתר
.צמאה נפשנו ומלאכים במשמר
.בו אין תפיסת זמן אנושית
.בו צומחים הילדים לפי זמן בראשית
,ארד אל גני עם בוא שמש חדש
.אפסע לי בשקט, אצור ונרגש
צחצחות אגלי טל שואלות למשעול
.מובילות אל ניצן, מחכות מאתמול
,אביט, אתבונן, ארגיש הגינה
.הן עוד רגע קט, אקיץ משינה
טיפות של צבע יורדות משמים
.טיפות של צבע יורדות משמים
-משקה כל טיפה צבעים שבעתיים
את מה שכעת ואת מה שבינתיים
.ינום לעתה ויקיץ עוד שבועיים
.כל טיפה- חברתה לא תגע בכתפיים
-גדל" נאמר וצמח עוד טפחיים"
בדרך ישר תעלה תמרותיים
.ושלח שורשך עלי פלג המים
13
תשע"ז
-ראו כמה צבע יורד משמים
.על זרעי הצדקות- אל תוך וקרביים
-ועת שמש חורפית תפזר ענניים
.יפרצו הצבעים אל לב ועיניים
-יתור אז ליבך, אל שדה בין-ערביים
-ועינך תגלה בנסתר מעיניים
מקשה של זהב תצבע עפעפיים
.וטיפות של צבע יעלו לשמיים
14
?למה ללכלך
-בשלהבת צאלון
,הרגישו לב מתרכך
-ודמעות ברכיכיטון
.יזלגו אל אישון מתלחלח
-וראו הסיגלון
-שבפרחיו הוא מתפרח
.בין זרעי עפיפון
.של מכנף מתפרך
!אך אבוי
!שימו לב
!הרצפה תתלכלך
!וכל רכב נוצץ- לשטיפה יצטרך
-ופקח עיריה יוזעק לרחובך
.למשמע זעקות וורשאיות בקולך
,כן, נכון
.השלטית מעט מלכלך
.וגם אלמוגן בפרחיו לא חוסך
-תאשימו אותם- הקול כאן הולך
-תגידו הכל
?אבל למה ללכלך...
תשע"ח
15
ממעוף השבלול
-הנושא עיניו מעלה, לטעות הוא עלול
,שקרובה היא פסגת ההר התלול
שרקיע ממעל- סתם כך הוא גלול
.ושכל החלל כחליל הוא חלול
-הנושא עיניו מעלה, לתהות הוא עלול
?מי הבנאי של השביל הסלול
?ומנין כוחנו, שהכל בו כלול
?ועוצם ידינו
-הנה
.כה צלול
.כי ככה זה ממעוף השבלול
תשע"ח
מצולות שדה
.שירים נובטים מן האדמה
.לעיתים הם עצים המלווים אותנו דורות
.ולעיתים עשבים משוטטים וחולפים
,ואף שצמחי שיר מניבים פירות כל השנה
.גם להם עת אסיף
.ולכל שיר עונה משלו
.רגע משלו
.אותו רגע מדויק של בשלות
,אך ידינו שטופות צבעי אדמה לחים
,והפנקס שבכיסי מתובל
.גרגרי חול נייחים
תשע"ט
-ועוד רגע יחלוף החרוז מראשי
?האזכור שני הבתים
?ומה עם בית שלישי
,המתינינא מחשבתי- אני רק אנושי
.המתיני מעט, שאוציא עט מוחשי
-טיפות של בוץ מציירות לי ציור
-על טיפות של דיו שכותבות בבירור
-בין עישוב לגיזום בין מראה לסיפור
-במצולות שדה, אצלול, לא אגור
.הן כאן ביתי וכאן אדור
16
נספחי רוח
עונת דגני ארצנו בין הרף מתכלה
וזרעים מעופפים להם על רוח כה קלה
ונצבעת לה ארצנו בתכשיטי זהב כלה
.ואמנם אך בגינה, אל תהא ידכם קלה
-יש לשמור על הגינה מעשבים לא מוזמנים
.ממרור, יבלית וגמא ולעיתים אף סביונים
יש לנכש ולדלל ולעקור את הקטנים
.ולשמור על כל היופי שהביאו הדגנים
?אך איך זאת שאבחין, בין דשא לבין דשא
-כי זה ירוק וזה גם כן, באמת מאד קשה ש
-לדעת מי אויב ומי ידיד ומי הוא זה ש
.צמח בפתע בין סלעים מיד אחרי הגשם
-אם כן בשילובה של ארצנו בגינה
.שימו לב למה נשתל ומהי העונה
,התקרבו ותגלו- כל תפרחת היא שונה
.אף עם כבר עברה אולי למעלה משנה
-תנו להם לבד למלא שטחים של צבע
.עלים ושיבולים ותרמילים חוזרים בקבע
-וכל הגן אז מתמלא בניחוחות של טבע
בזוהר וברגש
.ובכוס קפה של שבע
מתוך: שעתם היפה ב', תשע"ז
17
18
מתוך: שעתם היפה ב', תשע"ז
סדר זרעים
-היבט בוטני נוסף אציין
.תרמילי הזרעים, שבסתיו אמיין
-עם שיבולת מול שמש אבחן, אעיין
אם ראוי התרמיל שאותו אאפיין
?אם זורח הוא גם באור יקרות
?ואם יש לו שעת זוהר בחזית האורות
?והאם בגני יעמיד הוא דורות
.על פלגי טפטפות ראוי לנסות
ראשונה בין סלעים אזרע צמרנית
.(בכוכבי הנחושת מומלץ להביט)
יחבורו אליה מיני התגית
.וליד הספסל אוסיף זעזועית
.וגזר קפח, כלך ושעמון
?איסטיס, בר-גביע ושפרירה
.שווה ניסיון
.ואוסיף למרקחת זרעי כסמנתיון
.והכל בזווית של האור הראשון
19
עומד לו עץ
עומד לו עץ- ורוח
פרץ פרי מנצור
מסיר קליפות- פתוח
עומד לו עץ- ואור
אגוז לירגזי, בשמש אין קור
ועורבני ודררה אדום המקור
ויונה ותור
ועורב אפור
ודוכיפת וגם דרור
כולם עפים בתור
על עץ הפקאן
בגני הקטן
כי הגיע הזמן
מפצח ורן
שיר ערוג בנבל כסיפה
אל יד שרוקמת, רכה כקטיפה
עת עין השמים צחורה וכסופה
עומד לו העץ אל פני הסופה
ומה ישאר, ומה יהיה בסופה
מה תבשל ומה היא אופה
האם אל גני נושבת תרופה
עמוד של ענן- עבים בצרופה
וציפור, שמקור, חמקה והפילה
זרע אל סדק, על פני אדמה
תשיר לו מסתר, עם בוא העורפילא
שיפרוץ ויגדל, עם בוא החמה
עולה לו הזמר והגשם גובר
לא רזיא, לא ניחא- גשם חזק
טיפה מלטפת ציפור מסתתר
הבריק אז הרעם, הרעים הברק
תשס"ח
שיר ארוג ביד כנופה
ערגת ציפור אל ארץ כיסופה
עת עין השמים דמעות עטופה
עומד לו העץ בלב הסופה
המעלה נשיאים מקצה עין לראות
המכסה השמים עבים בתרועות
העושה הברקים לגשמי תהומות
המכין לארץ מטר ברקיעות
עת עין השמים מביט למסתור
ורואה בצפונה בעין הציפור
מביט לשמים, אל קרן של אור
חותך בענן, מפזר את הכפור
דמעות אז יבושו וגשם עצור
מלאך עלי רוח יחלוף, יעבור
ישא בכנפיו את הקור עד חזור
סובב שם למעלה פנים ואחור
וענן בשמים- רך וצחור
על צבא עננים באפור אז יגבור
ושמש גדולה על עולם אז תעור
ציפור מציצת בשיר, במזמור
זאת זכור
זאת שמור
שיר ערוג בנבל כסיפה
מזמור לציפור, בשוב מעופה
אל יד ששומרת- גוזליה אספה
אל בית על עץ, בתום הסופה
20
21
מתוך: פני שחק, תשע"ח
כתב סתיו - ר' שלמה אבן-גבירול
כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו
וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
לֹא נִתְכְּנוּ כָהֵם לְחֹשֵב בְּמַחְשָׁבָיו
לָכֵן בְּעֵת חָמְדָה אֲדָמָה פְּנֵי שַׁחַק
רָקְמָה עֲלֵי בַדֵּי עֲרוּגוֹת כְּכוֹכָבָיו
פני שחק
-כי הנה ברקע, רקוע הרקיע בחלוף מטריו
.רקמות תכלת ושקיעת ארגמן
-ונשיאים צחורים נושאים מכתב
.עלי נבל, עלי כינור ועלי גן
-והנה בהשתקפות אגם וים במראות מחשביו
,זורמים ערוגות ערוגות כחול עין-עב
-בין גלי שדה-הלבן ושיבוליו
.רקומים כפתורי-אור, ככוכביו
שדה הדגן
חלף הנץ ושמש עולה על גן
וכאש בקוצים נצבע כל דגן
וריח זהב מסתלסל לענן
ומפליג אל חופו באישון הקטן.
עת שיבולת מלחין שירת עשבי גן -
לאיש כך לפתע עומד לו הזמן
ועין שומעת ללב מאומן,
שמקשיב אל העין ומתרגם כל סימן.
ויוצא לו הילד אל גנו הקטן,
ופוסע שותק בין חבריו מן הגן,
וצחוק ושמחה ממלאים כל גוון,
בציור פרפרים בשדה הדגן.
22
23
מתוך: שיחות שיחים, תשע"ז
שיחות שיחים - קיץ
מנקודת מבטו של מזגן-
מבעד חלונו אל הגן-
נסע לו הקוסמוס
לקולות של פיראוס.
חופשה מן החום-
זה מובן.
"והיכן הטגטס?
ואיה הקתרנתוס?"-
שואל המזגן, נאנח, משתומם-
"האם גם אתם נסעתם לרודוס,
ואני אשאר כאן לבד מתחמם?"
זיעת מנוע מזגן כך נגרת-
אל דורנטה קייצית רעננה וניכרת
ופרחיה רוקדים, אף בלי רוח עוברת-
לצחוקה הכתום של המליה מבודרת.
ואמנם כך הם פני הדברים כל עונה-
חשובים השיחים על פני כל השנה.
זהו השלד.
ליבה של גינה.
הצבע, האופי והפתעות אמונה.
מבעד חלון, בקרירות המזגן-
נשקף לו הגן מרחוק.
הביטו וראו מי מחיה את הגן,
מי משקהו בקיץ בצחוק.
היכן הצבעים נשקפים לעיניים-
הרי זה מולנו ברור-
צבעי שיחי קיץ צוחקים בין-ערביים
ולוחשים לי את כל הסיפור.
24
שלג על הי-ם
גם את שפחת ההר טרד-
גשם קפוא, שעליה ירד.
במערבא גרסינן שזהו ברד-
יותר מכדי דיבור - כלל לא שרד...
אם כך, פיקוח יש לשים-
ולקחת מגבירת ההר מיסים!
גלוי וידוע כי אמנם בלי משים,
אך את שלג החוף, בהר הם חומסים!
שמיכת הלבן כסתה הרחובות-
קנאה קפצה על אם המושבות.
אך פרט לטיפות מרזב עזובות,
לא נותר לנו אלא להמשיך לקוות.
שנות יובל ידענו אכזבות-
מאז שהשלג המיס הלבבות-
כשירד על חוף ים – או אז ארנבות-
ברחו מאימת מעילי הפרוות.
(וסליחה אם הסוף לא נחרז בטובות...)
תשע"ז
מתוך: שיחות שיחים, תשע"ז
מתוך: שמיטה של גנן, תשס"ח
25
מראות שביעית
שמיטה של גנן
מתוך לא תעשה, מצוות עשה רבות-
צפונות בתוך הגן, יפות ועדינות.
להתבונן, קיבלנו זמן-
ללמוד, לנשום את תוך הגן.
כל שבע שנות להיות איתן
ולעלות בשביל מכאן-
אל מקום גבוה אך במעט,
אל לב שדה חיטים נשמט.
זוהי שמיטה של גנן.
זוהי שמיטה של אדם ושל גן.
זוהי שמיטת כל שדה ואילן.
זוהי שמיטת האני הישן.
זוהי שמיטת כל דבר על כנו.
זוהי שמיטת הסיפוק לזמנו.
זוהי שמיטת הרצון, לרצונו.
זהו קידוש הבורא את גנו.
לזרוע בשדה חלומות,
לזמור בכרם תובנות,
לקצור ספיחי רעיונות,
לבצור ענבי ענוות.
רושם הכל בזכרוני, זוכר הכל לרשום-
כי שש שנים יבואו, לבנות את החלום.
בכף ידי זרעי זמירות, עוד ינבטו בשיירות-
יהיו עצים עושי פירות, דשאים ועשב שר שירות.
מראות בריאה עוד חקוקים-
אור רעמים וקול ברקים,
מתוך היכל בעננים,
מלחש קיר האבנים.
הן אז היינו כחולמים,
הן אז היינו שמחים.
בגן של מלך מלכי המלכים.
מתוך: שיחות שיחים, תשע"ז
18
20
מתוך השיר: אין מה לצלם בקיץ
העשבים כולם יבשו זה מכבר
אף זה הפורח כמעט לא ניכר
קוצים, דרדרים ואבק הכורכר
זכרונות מזהיבים מתוך העבר