כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב. 

משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.